[1] כ”כ בשו”ת אגרות משה (או”ח ח”א סימן כו).
[2] אע”ג שהביה”ל (סי’ עה ד”ה טפח) שכתב בשם ספר שולחן שלמה להחמיר בזה מגיל שלש. כבר כתב מרן החזון איש (או”ח סי’ טז ס”ק ח’) דכל שנראה שאין דעת בני אדם עליהם, מחמת קטנותם, מותר, ואין כאם שיעור לפי גילם בשנים אלא לפי מציאות קטנות וגדלות גופם. וסמך על דבריו הגרש”ז אויערבאך זצ”ל בסר הליכות שלמה – תפלה (עמ’ רמב). ובדרך זהו הגיל שציינתי, ומ”מ הכל לפי הענין.
[3] בשו”ע (סי’ עה סעיף ב’), שער של אשה שדרכה לכסותו, אסור לקרות ק”ש כנגדו, ואפילו פחות מטפח (8 ס”מ), כי בשיער לא נאמר שיעור טפח, ואע”ג שבשו”ת אגרות משה (או”ח ח”ד סי’ קיב, ואהע”ז סי’ נח) היקל עד טפח, מ”מ רבים מהפוסקים החמירו בזה, ראה בשו”ת תשובות והנהגות ח”א (סימן סב) ועוד, אולם אם מגולה מעט כבר כתב הרמ”א (שם) שבמקום שדרך הנשים לגלות, ולהוציא השערות חוץ לצמתן, אין לחוש. והרי זה בכלל, וכ”כ בספר פסקי תשובות ח”א (עמ’ תרה), וע”ע בשו”ת יביע אומר ח”ו (או”ח סי’ יג).
[4] ראה במ”ב (סי’ עה ס”ק ד’), וכ”כ החזון איש (גנזי שערי ציון עמ’ כג) שאם אין אנשים אחרים מותר, ובספר הליכות שלמה ה- תפלה (עמ’ רמא) התיר לאשה ללכת בגיל גרביים בביתה. ורק ברשות הרבים במקום שדרך הנשים לכסותו, אין להתיר דדינם כבמקומות המכוסים.
[5] הליכות שלמה (שם).
[6] כן מובא בשם מרן החזו”א, שכל שיכולים לזכור בגדלותן אסור . וכ”כ בספר חוט השני – שבת ד’ ע’ רעט בשם מרן החזו”א, ובספר ילקוט יוסף- חינוך קטן (ע’ שלד)