מקורות ונימוקים:
מנהג חנוכת הבית
מנהג עם ישראל קדושים לערוך חנוכת הבית בכניסתם לבית חדש, ומצאנו לכך כמה רמזים בדברי חז”ל. בתורה דברים פרק כ’ פסוק ה’ כתיב “ודברו השוטרים אל העם לאמור מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו”.
כמו כן מצאנו בתלמוד ירושלמי סוטה פ”ח ה”ד “המכניס חפציו הצריכים שמירה לביתו ונעל את הבית הרי זה כמי שחנכו והתחיל לישב בדירה”
ובמדרש תנחומא בראשית ב’ נאמר שכאשר ברא הקדוש ברוך היא את העולם בראו בששה ימים ונח ביום השביעי, ברך וקידש את היום השביעי, כמו אדם שבנה את ביתו וגמר את עבודתו ועשה יום טוב.
גם לעניין הלכה מצאנו שנחלקו הפוסקים האם סעודת חנוכת הבית סעודת מצווה היא או לא, עיין בדברי המגן אברהם או”ח סימן תקס”ח ס”ק ג’, ובשו”ת תורה לשמה סימן תפ”ד ועוד.
דברי קונטרס היחיאלי בביאור טעם חנוכת הבית
טעמים רבים נכתבו בביאור עניין חנוכת הבית, ובקונטרס היחיאלי בית האדם האריך לבאר בטוב טעם, טעם לחנוכת הבית, וכתב שגם השוכר בית צריך לעשות חנוכת הבית לאור טעמים אלו, ותוכן דברי הגאון רבי יצחק אלפיה זצ”ל הם:
שהתיקון הוא לצורך בני הבית הבאים לשכון בבית לשמירתם והצלתם מן המזיקים המצויים בבית ריק. כמו שכתב בספר טוב טעם דף ל”ב פרשת עקב על הפסוק פן תרבה עליך חיית השדה וכי חיית השדה קשה מבני אדם והרי ישראל ניצחו בני אדם שיש בהם שכל ותחבולות במלחמה אם כן כל שכן שינצחו את חיות השדה אלא חית השדה הכוונה למזיקים שאין בני אדם יכולים עליהם.
עוד הוסיף, כי גם אם הבית לא היה ריק קודם לכן, אלא התגורר בו אנשים. ואף אם הדרים הקודמים באותו הבית היו צדיקים ויראי ה’ ואפילו אם מי שבא לדור בו עתה הוא צדיק וירא ה’, מכל מקום היות ופעמים רבות בגלגולים הקודמים נשמתו של האדם הייתה בגוף לא כל כך טוב והכעיס את בוראו במעשיו המכוערים ולא היה מרוצה לפני השם יתברך או שהיה עם הארץ דר במקום הזה ואז קיים החשש שמא הסיטרא אחרא תתעורר שם להזיקו כמובא בתיקוני הזוהר תיקון ס”ד לכן טוב להקדים התרופה בלימוד התורה ונתינת הצדקה והסעודה הראויים לה כדלהלן ובזכות שלושה דברים הללו תגן המצוה על השוכנים בבית מכל מרעין בישין.
משום כך אף הבא להתגורר בבית בשכירות, עצה טובה לערוך חנוכת הבית בתורה בסעודה ובצדקה ובפרט אם גרו שם אנשים שלא יראי ה’ יש לתקן הבית בכל מכל וכן יעץ הצדיק המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ”ל לערוך חנוכת בית גם לאותם שגרים בשכירות.
היוצא מביתו וחוזר – אינו צריך לעשות חנוכת הבית
על אף האמור בדברי הגאון רבי יצחק אלפיה, לא מצאנו מי שיאמר כי היוצא מביתו לפרק זמן מסויים והותיר את ביתו ריקם, עליו לערוך חנוכת הבית כאשר חוזר לביתו. והיינו טעמא משום שאין הבית נחשב ריק בכך, כאשר עוזבים אותו לפרק זמן קצר, בפרט שדעת הדיירים לחזור אליו, ובפרט שבאים מידי פעם בפעם לקחת חפצים וכדו’.
ובכל הדברים הסגוליים ודברי הסכנה ושמירת הנפש, כלל הוא בידינו כי מה שלא מצאנו כתוב אין לנו לחשוש לו.
מי שהתפנה מביתו זמן ממושך וחזר אליו – נעשה כבריה חדשה וכאילו בא בגלגול מחדש
אמנם לאור המשך דברי הגאון רבי יצחק אלפייה שאציין להלן, יש מקום לראות התחלה חדשה בחזרה לבית לאחר פרק זמן ממושך שהתפנו דייריו ממנו, ולערוך לדיירים החוזרים תיקון כרת ו/או פדיון נפש ולשוב בתשובה שלמה, וזאת ללא קשר לחנוכת הבית עצמו.
הואיל וכתב הגאון רבי יצחק אלפייה, כי יש שנהגו בעת מעבר דירה לערוך תיקון כרת ופדיון להם ולבני ביתם כדי לכפר על עוונותיהם להיות שמורים מכל מיני משחיתים, וזאת משום שבזמן מעבר דירה, על ידי הטלטול מבית לבית נחשבים הדיירים כאילו באו בגלגול מחדש לעולם הזה ונעשים כבריה חדשה שאין בה שום מום. כמו שכתוב בזוהר הקדוש פרשת פנחס דף רט”ז ע”א. על כן מן הראוי בזמן זה לשוב בתשובה, ולדמות בעצמו כאילו הוא בריה חדשה.
