מקורות ונימוקים:
וחי בהם ולא שימות בהם
נאמר בתורה ויקרא י”ח ה’, “ושמרתם את חוקותי ואת משפטי, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם”. מכאן דרשו חז”ל שמצוות התורה ניתנו על מנת שהאדם יחיה בהם, ובכל מקום בו יש חשש פיקוח נפש בקיומם, יעבור ואל יהרג, ואין לאדם למות בגלל קיום המצוות. למעט שלוש עבירות חמורות בהם חייב האדם למסור את נפשו ולא לעבור עליהן. שלושת העבירות הן: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
האם על ביאת גויה אמרינן יהרג ואל יעבור
אמנם נחלקו הפוסקים האם ביאה על הגויה חשובה בכלל עבירה זאת של גילוי עריות, שעליה אמרו יהרג ואל יעבור, שהרי בכלל איסורי העריות המופיעים בתורה, לא מופיע איסור שכיבה עם הגויה.
דעת הריטב”א רבינו יונה מאירי ריב”ש ועוד שביאת נכריה איננה בכלל יהרג ואל יעבור, לפיכך אין לו לאדם למסור את חייו על מנת להישמר מעבירה זאת. אולם יש חולקין וס”ל שצריך למסור נפש על מנת להימנע מביאת גויה, וכך מבואר ברמב”ן ובנמוק”י.
ביאה על הגויה בפרהסיא
אכן אין הדברים אמורים אלא בצנעא, אולם בנוגע לביאה על הגויה בפרהסיא, או נישואין עם גויה שדינם כבפרהסיא, הדבר חמור שבעתיים. ועיין בדברי הבית יוסף בחושן המשפט סימן תכ”ה.
שהרי במשנה בסנהדרין דף פ”א: איתא, הבועל ארמית קנאין פוגעים בו.
וכתב הרמב”ם פרק י”ב מהלכות איסורי ביאה הלכה ד’ בזה”ל: כל הבועל גויה בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל או יתר אם פגעו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא ראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי (במדבר כה ו – ח). וכתב שם הרב המגיד שאף התראה אין צריך, כי העושה כן במזיד אינו צריך התראה.
חשוב להוסיף שלהלכה אין לעשות כן ליטול את חיי הנשוי לגוייה, וכפי שכבר מבואר בגמרא בסנהדרין פ”ב. במימרא דר’ יוחנן שאם בא לבית דין לישאל אין מורין לו להרגו.
חומר איסור הבא על הגויה
בגמרא בסנהדרין פ”ב. הביא את הפסוק מלאכי פרק ב’ “בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים כי חלל יהודה קדש ה’ אשר אהב ובעל בת אל נכר”, ודרשה הגמרא “ובעל בת אל נכר” זה הבא על הנכרית, וכתיב בתריה יכרת ה’ לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה לה’ צבאות. אם תלמיד חכם הוא לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים, אם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה’ צבאות. אמר רבי חייא בר אבויה כל הבא על הנכרית כאילו מתחתן בעבודה זרה דכתיב ובעל בת אל נכר וכי בת יש לו לאל נכר אלא זה הבא על הנכרית.
עוד מבואר בגמרא שם שבית דינו של חשמונאי גזרו הבא על הנכרית שחייב עליה משום נדה שפחה גויה ואשת איש. כי אתא רבין אמר משום נשג”ז נדה שפחה גויה זונה אבל משום אישות לית להו.
