מקורות:
יש לדעת דכל הענין של הכוונות והיחודים והזיווגים העליונים, הם רק לאלו שלמדו (קיבלו מרבותיהם) ביאור הכוונות ויודעים לכוין, אך מה שיש כיום חסרי דעת שלוקחים סידורי כוונות ואין מבינים מאומה מה פעולים בזה, הרי שקרובים לקלקול יותר מתיקון, ומודעת זאת מה שכתב מרן החיד”א במחזיק ברכה סי’ עד”ר וז”ל: “והאמת דמי שאין לו יד בקבלה, אין לומר ולהזכיר או אפילו להרהר הסודות הכתובים בסידור האריז”ל זצ”ל או קיצורים אחרים באין מבין, שהוא קרוב להפסד יותר, ושרי להו מארייהו למתפללים מתוך סדורי האר”י ז”ל ולא ידעו ולא יבינו, דאם מכוונים איזה דבר טועים מאוד, ואי לאו, אסור משום יהוררא וגונב דעת.” עכ”ל. והניף ידו שנית שם בסי’ תפ”ט סק”ג, ובקשר גודל סי’ י”ב אות י”ב. וכ”כ מוהר”ח פלאג’י זלה”ה בספרו חיים לראש הל’ קידוש אות ה’, ובכף החיים דיליה סי’ ט”ו סקי”ט, ובמועד לכל חי סי’ ד’ אות כ”ט. וכ”כ הרב בית עובד בדינים השייכים לתפילת י”ח אות ע”ט. וע”ע בשו”ת רב פעלים ח”ג סוד ישרים סי’ י”ג, ובכה”ח סופר או”ח סי’ צ”ח סק”ג. וכהנה וכהנה אזהרות שמענו בספרי דבי רב ואכמ”ל.
ומה שכתבתנו שכוונת שילוב הוי”ה אדנו”ת היא מסורה לכל אדם, כ”כ מוהר”ר אליהו סלמאן מני זלה”ה בספרו כסא אליהו שער ד’ דף פ’ ע”א.
ומה שכתבנו בענין עשרת ימי תשובה וימי ספירת העומר, הם המה הדברים שהזהיר הרש”ש בעצמו בסידורו דף ל”ב ע”ב ואילך, וכך דעתם של כל גדולי המקובלים מלבד מוהר”ר חיים די לה רוזה זלה”ה בעל תורת חכם שמתיר בדרכים הידועים שלו לכווין כוונות גם בימי הספירה, וגם זה י”ל דהוא רק במקיפים וכו’. וידעתי בינ”י ידעתי דיש מחלקים בין “כוונות” לבין “יחודים”, ובפרט יחודים של למעלה מאצילות, ובפרט אחרי ההמתקה של ל”ג בעומר, אך אכמ”ל בזה כלל.
ומה שכתבנו בשם מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, כך שמעתי ממשמשו בקודש הרב צבי חקק נר”ו, שכאשר מרן זצ”ל היה עושה פדיון נפש עם הכוונות עבור חולה, היה מבקש מהרב צבי שיצטרף עמו, ולשאלת הרב צבי כיצד יכול להצטרף הרי אינו מבין את הכוונות, ענה לו מרן זצ”ל שמספיק שמסתכל על הספר. ע”כ שמעתי.
