מקורות וביאורים:
נחלקו הפוסקים האם שימוש בדוד מים הפועל על ידי בוילר חשמלי או גז, הוי איסור תורה או שמא הוי דרבנן מכיון דהוי גרמא,
ולכאורה כיון שע”י פתיחת הברז להוציא מים חמים גורם שחודרים מים צוננים לתוך המיכל, או לתוך הכיור, ומתבשלים במים החמים שהם תולדות האור, יש בזה חיוב מן התורה משום מבשל, יש לאסור אף על פי שאינו מתכוין כיון שהוא פסיק רישיה. אלא שיש לפתוח פתח להיתר, מההיא דאמרינן (שבת קכ:), לא תעשה כל מלאכה, עשייה הוא דאסור, הא גרמא שרי. ופתיחת הברז הו”ל כעין גרמא, כיון שאין כאן אלא הסרת המונע. וכמבואר בשו”ת חתם סופר (חיו”ד סי’ ריד) שהסרת הברזא ע”י אדם לא מקרי הויתו ע”י אדם, כיון שאינו רק מסיר המונע והמים נמשכין מאליהן. ע”ש. ועי’ במה שהאריך בזה בשו”ת יביע אומר חלק ד’ (אורח חיים סימן לה), ובשו”ת אור לציון ח”ב (פרק ל’) בביאורים בשם שו”ת מהר”ם בריסק. דהוי דרבנן.
ובמקום ספק לענ”ד יש להתיר היכא שלא ניחא ליה,
שהרי לא גרע מכל ספק פסיק רישא דשרי בפרט באיסור דרבנן וכמ”ש הט”ז הובא בביאור הלכה (סי’ שטז ד”ה ולכן) ובהגה’ רע”א (יו”ד סי’ פז). וכן פסק מרן בספרו לוית חן (סי’ שטז) דבספק אם יש אור במקרר יש להתיר לפותחו משום דהוי ספק פסיק רישא, ובפרט במקום דרבנן.
