חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרה"ג מאיר פנחסי

ארץ השואל: צרפת

שאלה:

האם אני יכול לצלם את עצמי. מדוע רוב האנשים והרבנים הגדולים לא
נתנו לאנשים לצלם אותם במיוחד במאה ה-20. האם הסיבה לכך משום עבודה זרה?
או שמא משום עין הרע? או משהו אחר.

תשובה:

אין מניעה הלכתית לאדם לצלם עצמו או שאחרים יצלמו אותו, אמנם היו גדולים וחסידים שחששו להשאיר כאן צלם מבחינת קבלה, והיו שנמנעו מפני חששו לדעות מסוימות בהלכה שיש בזה משום חשש דעבודה זרה, ופשט המנהג להקל בזה.

מקורות:
ביאור הפסוק: “לא תעשה לך פסל וכל תמונה”, מבואר בדברי הרמב”ם (בפרק ג’ מהלכות עבודה זרה הלכה ט’), שהמדובר הוא בעושה עבודה זרה לעצמו, אף על פי שלא עבדה. וראה בהשגת הרמב”ן בספר המצות, ובדברי הגאון מלבי”ם בהתורה והמצוה (פרשת יתרו). אבל תמונת אדם שנעשית לנוי אם אינה בולטת מותר לעשותה. וכן משמעות הגמרא במסכת עבודה זרה (דף מ”ג ע”ב). וכן פסק הרמב”ם (בפרק ג’ מהלכות עבודה זרה הלכה י’), בזו הלשון: אסור לעשות צורה לנוי אף על פי שאינה עבודה זרה, שנאמר לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, כלומר, צורה של כסף וזהב שאינם אלא לנוי, והטעם לזה כדי שלא יטעו בהם וידמו שהם לעבודה זרה. ואין האיסור לצייר צורה לנוי אלא צורת אדם בלבד, והוא שתהיה הצורה בולטת, אבל אם היתה הצורה שוקעת, או צורה של סממנים, כגון צורות שעל גבי לוחות וטבלאות, או צורות הנרקמות באריג מותרות.

אמנם הראב”ד בהשגותיו כתב, שצורת אדם אסור לעשותה גם כשאינה בולטת, אלא שוה בשוה, ורק צורה שוקעת מותרת. וכן הריטב”א בחידושיו לעבודה זרה (דף מ”ג ע”ב), כתב להחמיר בצורת אדם שנעשית בדיו וסממנים, שהרי היא כצורה בולטת. וכן כתב הטורי זהב (ס”ק י”ב), שהעיקר להחמיר בזה כדברי הרמב”ן והר”ן ע”ש. אולם מרן השלחן ערוך יורה דעה (סימן קמ”א סעיף ד’), פסק להתיר כדעת הרמב”ם. וראה בתוספות יומא (דף נ”ד ע”ב).

וכתב בשאלת יעב”ץ חלק א’ (סימן ק”ע), שכן דעת רוב ככל הפוסקים להקל, אלא שמר אביו הגאון החכם צבי מרוב חסידותו החמיר על עצמו וסירב להניח לצייר דמות דיוקנו אף בציור של צבע ע”כ. ומכל שכן שיש להקל בצורה פוטוגרפית, שאפשר שאף הריטב”א יודה להתיר. ואמנם הגאון מהר”א די בוטון בשו”ת לחם רב (סימן ט”ו), נשאל בדבר כתובה שצייר בה הסופר צורת החתן והכלה, והעלה שאף על פי שבדיעבד אין לאסור להשהות הכתובה הזאת, מכל מקום לכתחילה ראוי מאוד להזהר שלא לעשות כן, כיון שהדבר נוגע לחשש איסור תורה ע”ש.

וגם בשו”ת דברי מלכיאל חלק ג’ (סימן נ”ח) כתב, שיש להחמיר שלא להצטלם בתמונה פוטוגרפית כיון שלדעת הריטב”א הוא איסור גמור, ושומר נפשו ירחק מזה. ומכל שכן שעל פי הקבלה יש טעם להחמיר בזה. ולכן לא יפה עושים התולים צורות ותמונות של צדיקים וקרובי משפחה על הכתלים של חדרי דירתם עכת”ד. וכן כתב הגאון יערות דבש דרוש ב’ (דף י”ט ע”ב), שעל פי הזוהר והמקובלים יש להחמיר בזה. וכן העלה הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו”ת ישכיל עבדי חלק ב’ (בקונטרס אחרון חלק יורה דעה סימן י”א).

אמנם כאמור מצד הדין יש להקל וכדברי הרמב”ם ומרן השו”ע, וכן העלה מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל בשו”ת יחוה דעת חלק ג’ (סימן סג), יעו”ש.

 

שאלה:

האם אני יכול לצלם את עצמי. מדוע רוב האנשים והרבנים הגדולים לא
נתנו לאנשים לצלם אותם במיוחד במאה ה-20. האם הסיבה לכך משום עבודה זרה?
או שמא משום עין הרע? או משהו אחר.

תשובה:

אין מניעה הלכתית לאדם לצלם עצמו או שאחרים יצלמו אותו, אמנם היו גדולים וחסידים שחששו להשאיר כאן צלם מבחינת קבלה, והיו שנמנעו מפני חששו לדעות מסוימות בהלכה שיש בזה משום חשש דעבודה זרה, ופשט המנהג להקל בזה.

מקורות:

ביאור הפסוק: “לא תעשה לך פסל וכל תמונה”, מבואר בדברי הרמב”ם (בפרק ג’ מהלכות עבודה זרה הלכה ט’), שהמדובר הוא בעושה עבודה זרה לעצמו, אף על פי שלא עבדה. וראה בהשגת הרמב”ן בספר המצות, ובדברי הגאון מלבי”ם בהתורה והמצוה (פרשת יתרו). אבל תמונת אדם שנעשית לנוי אם אינה בולטת מותר לעשותה. וכן משמעות הגמרא במסכת עבודה זרה (דף מ”ג ע”ב). וכן פסק הרמב”ם (בפרק ג’ מהלכות עבודה זרה הלכה י’), בזו הלשון: אסור לעשות צורה לנוי אף על פי שאינה עבודה זרה, שנאמר לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, כלומר, צורה של כסף וזהב שאינם אלא לנוי, והטעם לזה כדי שלא יטעו בהם וידמו שהם לעבודה זרה. ואין האיסור לצייר צורה לנוי אלא צורת אדם בלבד, והוא שתהיה הצורה בולטת, אבל אם היתה הצורה שוקעת, או צורה של סממנים, כגון צורות שעל גבי לוחות וטבלאות, או צורות הנרקמות באריג מותרות.

אמנם הראב”ד בהשגותיו כתב, שצורת אדם אסור לעשותה גם כשאינה בולטת, אלא שוה בשוה, ורק צורה שוקעת מותרת. וכן הריטב”א בחידושיו לעבודה זרה (דף מ”ג ע”ב), כתב להחמיר בצורת אדם שנעשית בדיו וסממנים, שהרי היא כצורה בולטת. וכן כתב הטורי זהב (ס”ק י”ב), שהעיקר להחמיר בזה כדברי הרמב”ן והר”ן ע”ש. אולם מרן השלחן ערוך יורה דעה (סימן קמ”א סעיף ד’), פסק להתיר כדעת הרמב”ם. וראה בתוספות יומא (דף נ”ד ע”ב).

וכתב בשאלת יעב”ץ חלק א’ (סימן ק”ע), שכן דעת רוב ככל הפוסקים להקל, אלא שמר אביו הגאון החכם צבי מרוב חסידותו החמיר על עצמו וסירב להניח לצייר דמות דיוקנו אף בציור של צבע ע”כ. ומכל שכן שיש להקל בצורה פוטוגרפית, שאפשר שאף הריטב”א יודה להתיר. ואמנם הגאון מהר”א די בוטון בשו”ת לחם רב (סימן ט”ו), נשאל בדבר כתובה שצייר בה הסופר צורת החתן והכלה, והעלה שאף על פי שבדיעבד אין לאסור להשהות הכתובה הזאת, מכל מקום לכתחילה ראוי מאוד להזהר שלא לעשות כן, כיון שהדבר נוגע לחשש איסור תורה ע”ש.

וגם בשו”ת דברי מלכיאל חלק ג’ (סימן נ”ח) כתב, שיש להחמיר שלא להצטלם בתמונה פוטוגרפית כיון שלדעת הריטב”א הוא איסור גמור, ושומר נפשו ירחק מזה. ומכל שכן שעל פי הקבלה יש טעם להחמיר בזה. ולכן לא יפה עושים התולים צורות ותמונות של צדיקים וקרובי משפחה על הכתלים של חדרי דירתם עכת”ד. וכן כתב הגאון יערות דבש דרוש ב’ (דף י”ט ע”ב), שעל פי הזוהר והמקובלים יש להחמיר בזה. וכן העלה הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו”ת ישכיל עבדי חלק ב’ (בקונטרס אחרון חלק יורה דעה סימן י”א).

אמנם כאמור מצד הדין יש להקל וכדברי הרמב”ם ומרן השו”ע, וכן העלה מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל בשו”ת יחוה דעת חלק ג’ (סימן סג), יעו”ש.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש