בענין אותיות מנצפ”ך

שאלה:

כתוב בפסוק

וְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל־הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל־הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־אׇזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם׃ וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאׇזְנוֹ֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עוֹלָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃

חז”ל מבארים וכפי שמביא רש”י שם שהכוונה רק לנקוב חור בדלת ולא במזוזה ומה שכתוב בתורה מזוזה הכוונה שהיה בעמידה כמו מזוזה. וכתב הגאון מוילנא לבאר ענין זה בזה הלשון  פשטא דקרא גם המזוזה כשרה אבל הלכה עוקרת את המקרא וכן ברובה של פרשה זו וכן בכמה פרשיות שבתורה והן מגדולת תורתינו שבע”פ שהיא הל”מ והיא מתהפכת כחומר חותם חוץ המצות שבאו במנצפ”ך שהם מישרים.

ברצוני לברר מהן בדיוק המצוות הנלמדות ממנצפ”ך? וכן באיזה אופן המצוות האלה פשוטות, בניגוד למצוות האחרות?

תשובה:

שאלתך יפה מאוד, ודברי הגאון מוילנא הם דברים בהירים שפוקחים את ענינו לראות את דברי התורה הקדושה.

ובקשר לשאלתך אקדים קודם כל שאין הדברים ההלו כפשטן של מקרא ויש בדברים אלו משמעויות עמוקות מאוד, והם דברים נסתרים ונשגבים דברי הגאון מוילנא כך שלא אוכל לענות בדיוק כוונתו בענין, כי הם דברים בנסתרות של התורה.

אציין קודם כל שדברי הגר”א הללו כבר כתובים בזוהר חדש (שיר השירים דף יא ב) שכתב לבאר את הפסוק “מישרים אהבוך”, בזה הלשון מישרים אהבוך, “מישרים אינון שאר אתוון דאשתארו ומאן אינון מנצפ”ך”, וביאר בפירוש הסולם שם שמישרים הכוונה לאותיות שנשארות מהכ”ב אותיות שבתורה והן אותיות מנצפ”ך.

וראיתי ביאור בספר זכרון אליהו (עמוד יא) שכתב לבאר דברי הגאון מוילנא בזה הלשון: ונראה  לבאר הענין שמאלו האותיות נלמדו חמש הלכות שנעלם ממשה רבנו, ממה שקבל מסיני תרי”ג מצות וסימן לזה אותיות מנצפ”ך היינו מ’ בהלכות שבת, מקושש (במדבר ט”ו ל”ד) כי לא פורש מה יעשה לו. נ’ בהל’ מגדף נוקב שם ד’ (ויקרא כ”ד י”ב) וינחהו במשמר לפרוש עפ”י. צ’ בהל’ ירושה צלפחד במדבר (כ”ז ה’) ויקרב משה משפטן לפני ד’. פ’ בהל’ טומאה פסח שני (במדבר ט’ ח’) עמדו ואשמעה מה יצוה לכם. כ’ בהל’ עריות כזבי בת צור (במדבר כ”ו ו’) ויקרב אל אחיו והמה בוכים.

והיינו כי באמת היו גם אלו אותיות הסופיות מנצפ”ך וכאחז”ל שם אלו המצות שאין נביא צופה רשאי לחדש והצופים ראו שבאותיות אלו חסר לו למשה ה’ הלכות כו’ נתעלם ממנו ה’ הלכות מכפי שקבלם מסיני ובאו המה והתקינו אותם בסוף התיבה לסימן לכך. עכ”ד

ומה ששאלת מדוע דוקא אלו הם בבחינת מישרים ולא חותם חתום, יתכן לפרש משום שבאלו חמש ההלכות נאמרו באופן ישיר מהקב”ה האיך ינהגו בהם, ויש בזה בחינה של גילוי השם יתברך שדבריו קיימים ונאמנים לעד ולעולמי עולמים.