משלוח מנות – לפני פורים

שאלה: האם אפשר לשלוח מנות ומתנות לאביונים קודם פורים ולקיים בזה למצוה?

תשובה: רק אם המקבל לא יזכה בזה עד יום פורים, ויהיה הדבר אצלו רק למשמרת כפיקדון וכדו’, המקל יש לו על מה שיסמוך.

מקורות:

כתב בבאר היטב (סי’ תרצה ס”ק ז): נסתפקתי במי ששלח לחברו שבמדינת הים שני מנות או שני מתנות לשני אביונים קודם פורים, ובפורים עצמו בודאי מגיעים לידו, אי יוצא ידי חובתו או לא, מי נימא כיון דבשעה ששלח לא היה חייב בהם לא נפיק, או דילמא כיון דבפורים עצמו שהוא שעת החיוב הגיעו לידו נפיק. ועיין בספר יד אהרן שדעתו נוטה שיוצא י”ח שפיר בזה. ע”ש. ע”כ.

ואכן ביד אהרן, כתב לפשוט לספיקו, מדברי בעל המאור, שכתב שלא יתן לעניים המתנות קודם פורים דילמא אכלי להו קודם פורים. הרי משמע דאי ידעינן בודאי דאכלי להו בפורים, יוצא ידי חובתו אע”פ שנותנם להו קודם הזמן שלא היה עדיין שעת חיוב.

וראה גם בספר ארחות רבנו (ח”ג עמ’ קפ במהדורת תשע”ד) שכתב: מו”ר הסתפק אם אפשר לשלוח משלוח מנות מערב פורים על תנאי שהמקבל יזכה בזה בפורים, משום דאפשר שגם המשלוח צריך להיות בפורים. וכן הסתפק במתנות לאביונים. ולמעשה ראיתי שנתן מעות מערב פורים לגבאי צדקה (שהיה מחלק בפורים) ע”ד שלא יזכה ולא יתן עד מחר. וכששאלתיו על כך אמר לי שחושב שמעיקר הדין זה טוב. והוסיף איני נותן גם בפורים. ואמרתי למו”ר ראיה שמותר מערב פורים מהמג”א שהובא בבאוה”ל סי’ תרצד ס”א ד”ה לשני, וכתב עליו בפרמ”ג דמשמע שאם יאכלו העניים בפורים מותר לתת להם קודם פורים. ואמר מו”ר שזו באמת ראיה. והוסיף מו”ר שראה באחרונים אחרים (הובאו בבה”ט סי’ תרצה ס”ק ז) שהסתפקו בזה. והוסיף המחבר שעוד ראיה להתיר מהביאוה”ל שם שכתב בשם הפרמ”ג, מחצית השקל אם מחלקים לעניים יוצאים ידי מתל”א. ע”כ. והרי המנהג לתת מחצית השקל בערב פורים במנחה וכמ”ש הפרמ”ג והובא במשנ”ב סי’ תרצ”ד בשעה”צ אות ג, ומסתמא הפרמ”ג הנ”ל מיירי למנהגנו. וא”כ חזינן שיוצא י”ח מתל”א במעות שניתנו מערב פורים. ע”כ. (וכ”כ עוד בקצרה בעמ’ קפג-ד).

וגם בגליון שמעתא עמיקתא (מס’ רצט אות ט), כתבו בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל בס’ ישמח ישראל (עמ’ קלו), שאם נותן לעני בתורת פיקדון, והעני יזכה בהם בפורים ש”ד. ובשם ספר ערוך השלחן (סימן תרצד אות ב) כתבו, שמותר ליתנן לשליח שיתנן לעני בפורים. ע”כ.

וגם בגליון כאיל תערוג (מס’ 195) כתוב, שנשאל הגראי”ל שטיינמן (שליט”א): האם מועיל לתת כבר בליל פורים משלוח מנות שיזכה בזה רק למחרת בפורים ביום? והשיב: מסתמא מהני, כיון דעד מחר הוי רק פקדון, ומחר יזכה בזה. ע”כ.

ובגליון פסקי הלכות פורים, ממעלת ידידי הרה”ג ר”מ פנחסי (פורים תשע”ז אות כד) ראיתי כתוב: רשאי ליתן לגבאי צדקה ע”מ שיהיה שלוחו לחלק לעניים ביום פורים. וציין לברכ”י סי’ תרצ”ד, ביה”ל שם ד”ה לשני, כה”ח סי’ תרצ”ד ס”ק טו, (ואכן ראיתי שם בכה”ח שכן מוכח מבעל המאור ועוד), וסי’ תרצ”ה ס”ק נ, ומ”ב שם ס”ק כב. והגריש”א בסי’ אשרי האיש עמ’ דש. ע”כ. [ומדין ‘שליחות’ לכאו’ זה פשיטא].

והנה על דברי בעל המאור שהובאו להלכה במגן אברהם (סי’ תרצד ס”ק א), העיר המהרש”ם בהגהותיו על השו”ע, וכתב: אבל בפירוש הרמב”ם ותוספות יום טוב פ”א דמגילה מ”ג מפורש דמיום י”א והלאה יוצא במתנות לאביונים, דדווקא משלוח מנות אין מקדימים. ולפלא על האחרונים שלא העירו מזה. ע”כ. הרי מבואר דס”ל לחלק בין ב’ המצוות.

ובפרי מגדים (ס”ק א) כתב, שגם ללא החשש שהאביונים ישתמשו בכסף המתנות קודם פורים, אין להתיר לתת להם מתנות קודם הפורים, כי דין המתנות לאביונים כדין משלוח מנות שמצוותו רק בפורים ולא קודם. וכה כתב: תיפוק ליה בלאו הכי, מתנות לאביונים כתיב עם משלוח מנות (אסתר ט, כה) ובמנות בעינן ביום י”ד דווקא לעיירות, וט”ו לכרכין, ולא בליל י”ד, הוא הדין מתנה לאביון נמי אף בליל י”ד לא יתן. ומ”מ סיים הפ”מ וכתב: וי”ל דסברא הוא ליתן לעני קודם שיכין לפורים, ומשום הכי רשאי ליתן בתענית אסתר וכל שכן בליל י”ד, וקודם לא, דלמא אכלי כו’, וצ”ע. ע”כ.

ובאשל אברהם (בוטשאטש) כתב לימוד זכות על השולחים מתנות בתענית אסתר או קודם, שגם אם האביון ישתמש במעות קודם הפורים, מן הסתם נטל את המעות שיקבל בדרך הלוואה, וביום הפורים ייחד מעות אחרות בדרך פרעון לנותן המתנה כדי שהנותן יקיים את מצות מתנות לאביונים כהלכתה ביום הפורים. ונתבאר עוד בעורי דבורה ח”ג סימן ד’.