מקורות ונימוקים:
בשולחן ערוך (יו”ד סימן צה סעיף ב) כתב בשם תשובת הרשב”א שביצה שנתבשלה בקערה עם בשר אסור לאכולה בכותח, לפי שקליפת ביצה היא מנוקבת, וסימן לדבר כשאדם מבשלה עם צבעים מקבלת מאותו הצבע.
אמנם בשו”ת אור לציון ח”ה (עמוד רז) כתב, דאינה מקבלת אלא טעם בעלמא ולא ממשות של שומן ולפיכך אף שאין לאכול אחריה חלב, מכל מקום די בהמתנה של שעה אחת ולאחר מכן מותר לאכול מאכלי חלב.
וכיוצא בזה ניתן להביא ראיה ממ”ש הרב בן איש חי (שנה שניה פרשת שלח לך סעיף יג):
אכל ביצים שנותנים בקדרה שיש בה חמין של שבת, וסודרים אותם על הכסוי של הקדרה מסביב, ומתבשלים מחום הקדרה שהיא על האש שיש בה בשר חמין, אין צריך להמתין ששה שעות, ואין צריך הדחה וקנוח, והמחמיר לעשות הדחה וקנוח בזה, תבא עליו ברכה. עכ”ד.
אמנם יש מקום לחלק, דכיון שנתבשלו רק מחום הקדרה ולא בקדרה עצמה קיל טפי, לפי שכל שנתבשל בקדרה עצמה הוי בכלל הגזרה של תבשיל של בשר.
וכן מוכח לענ”ד ממה שכתב בשו”ת רב פעלים ח”ג (חאו”ח סימן יג) שהביא בשם שו”ת פרי הארץ והחיד”א בשיו”ב (סי’ פט), שאם קיבל טעם או זיעה ממשית מן הבשר, יש להצריך שש שעות, ורק היכא שלא הגיע זיעה ממשית מן הבשר אל הביצים יש להקל, יעו”ש. ולפי”ד שם כל שכן בנידון דידן שהוא ממש תבשיל אחד, שיש להחמיר ולהצריך שש שעות, וזה פשוט. וכן העלה בשו”ת דברי דוד – טהרני ח”ב (סי’ יד). וכן פסק הגאון רבי מאיר מאזוז בשו”ת מקור נאמן (סימן תקצא), ומ”ש בשו”ת הרי יהודה לדמותו לדברי הרב בן איש חי הנז’, לא נראים דבריו מהטעם שנתבאר.
