מקורות ונימוקים:
בגמ’ נדה (דף יז.): אמר רשב”י, חמשה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו, ודמו בראשו, ואחד מן הדברים, הנוטל צפורניו וזורקן לרשות הרבים מפני שאשה מעוברת עוברת עליהן ומפלת. (ועי’ בבאר היטב סי’ רס בשם התולעת יעקב טעם הדבר שמזיק דוקא לאשה).
ובמועד קטן (יח א) אמרו, תניא, שלשה דברים נאמרו בצפרנים, הקוברן צדיק, שורפן חסיד, זורקן רשע. טעמא מאי, שמא תעבור עליהן אשה מעוברת ותפיל עוברה. ומובא שם, דרבי יוחנן זרקינהו לטופריה בי מדרשא, דטעמא דזורקן רשע שמא תעבור עליהן אשה מעוברת ותפיל עוברה, ואשה בבית המדרש לא שכיחא.ולפי זה במקום שעושים ציפורניים (“פדיקור”), יש איסור לאשה מעוברת להיכנס שם, שהרי אסור לאדם להזיק עצמו.
אולם בגמרא (מו”ק שם), מבואר, שאין בכח הצפרנים להזיק רק במקום שנפלו שם, אבל אם אסף אותם במקום אחד, וזרקם אח”כ לית לן בה. וכן כתב בפרישה (או”ח סימן רמא ס”קד), והובא בברכי יוסף (סי’ רס אות ו’), ובמשנה ברורה (סי’ רס ק”ו), שאם חתך הצפרנים בביתו, במקום שמצויות נשים, ונפל מידו קצת צפרניו, יכבד אותו המקום ויזיזם ממקומם, ושוב לית לן בה. והאליה רבה כתב, שאפשר שדוקא כשהשליכן חוץ לחדר הוי שינוי מקום, וכן משמע בהרי”ף. ע”ש. ומרן החיד”א בברכי יוסף שם כתב, דבגמרא משמע דבשינוי מקום ממקום שנפלו שם, סגי. וכן משמע מפירוש רש”י שכתב, כיון דאישתני מההוא דוכתא דהוי מעיקרא אשתני ולא מזקי. וכ”כ הכה”ח (ס”ק יא).
ולפי”ז אם תטאטא את החדר לית לן בה.
