מקורות ונימוקים:
“ְולָ֤מָּה תִשְׁגֶּ֣ה בְנִ֣י בְזָרָ֑ה וּ֝תְחַבֵּ֗ק חֵ֣ק נָכְרִיָּֽה”, [משלי פרק ה’ פסוק כ’].
במילים אלו בחר שלמה המלך במשלי להביע את כאבו כלפי מי שבחר לו אשה גויה.
“בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים כי חלל יהודה קדש ה’ אשר אהב ובעל בת אל נכר“, [מלאכי פרק ב’],
דרשה הגמרא בסנהדרין פ”ב. “ובעל בת אל נכר” זה הבא על הנכריה, שנחשב כאילו התחתן עם עבודה זרה, רחמנא ליצלן.
יהודי הנושא גויה גורם לסילוק השכינה
במדרש בראשית רבה [מ”ו, ט’] “ונתתי לך ולזרעך ארץ מגוריך וגו’, אם מקבלים בניך אלקותי אהיה להם לאלוה ולפטרון ואם לאו לא אהיה להם”, וזה הוא בשביל השראת שכינה שאם מקבלים אלקותו הוא השראת שכינה ינתן להם א”י ואם לאו לא. וזה שאמר הפסוק להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך, כשיהיה זרעך מיוחס אחריך הן בהבחנה הן דלא לנסב שפחה ונכרית כדאי שישרה, אז ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, אבל זולתי זה דאין זרעך מיוחס וליכא השראת השכינה ח”ו לא אתן לך את הארץ.
בדברי המדרש מבואר כי הנושא אשה נכריה גורם לכך שהשכינה לא תשרה עליו ועל זרעו, על כן אין ספק שבחופה כזאת של יהודי וגויה אין השכינה שורה.
חומר עוון גבר יהודי החי עם גויה
מלבד מה שהתבאר עד כה בעניין יהודי המעוניין לישא אשה נכריה, עצם המציאות בה יהודי שוכב עם גויה הוא איסור חמור הוא מאוד, כמבואר בגמרא בסוטה דף ג’: שהבא על הגויה היא “קשורה בו ככלב”. והאר”י הקדוש בשער רוח הקודש (תיקון כ) כתב על דברי הגמרא הזאת, כי “קשורה בו ככלב”, היינו שהבא על גויה יתגלגל אחרי מותו בכלב. רחמנא ליצלן.
ובגמרא בסנהדרין פ”ב. הביאה את הפסוק מלאכי פרק ב’ “בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים כי חלל יהודה קדש ה’ אשר אהב ובעל בת אל נכר”, ודרשה הגמרא “ובעל בת אל נכר” זה הבא על הנכרית, וכתיב בתריה יכרת ה’ לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה לה’ צבאות. אם תלמיד חכם הוא לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים, אם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה’ צבאות. אמר רבי חייא בר אבויה כל הבא על הנכרית כאילו מתחתן בעבודה זרה דכתיב ובעל בת אל נכר וכי בת יש לו לאל נכר אלא זה הבא על הנכרית.
עוד מבואר בגמרא שם שבית דינו של חשמונאי גזרו הבא על הנכרית שחייב עליה משום נדה שפחה גויה ואשת איש. כי אתא רבין אמר משום נשג”ז נדה שפחה גויה זונה אבל משום אישות לית להו.
לכן על האדם להימנע מעוון חמור ומר זה, בכל דרך שהיא, גם גדולי החוטאים בדורות העבר ידעו כי נישואין עם הגויה הוא גבול שאין לעבור אותו, ואוי לנו שכך עלתה בימינו, שההתבוללות חמורה כל כך. על האדם לזכור כי העולם הזה פרוזדור הוא לעולם הבא, והגויה לא תבוא להצילו מן הדין החמור בעת אשר תעלה נשמתו למעלה לתת דין וחשבון לאחר מותו.
