מקורות ונימוקים:
לכתחילה יש לייחד מאכל לאכילת בשרי או לחלבי בנפרד, או עכ”פ להקפיד להוציא עם כף נפרדת את תוך המאכל לצלחת, וכפי שמבואר בשו”ע (יו”ד סי’ צה סעיף ה’), דאין מניחים כלי שיש בו כותח אצל כלי שיש בו מלח, והטעם, ראה בט”ז (ס”ק טז), דאם יפול כותח במלח נראה וניכר ולא בטיל ויש חשש שמא ימלח בו בשר. והכא נמי לענין סלטים שיש לייחד לבשרי וחלבי כי פעמים רבות בכף יש ממשות או שמנונית ויבוא לאכולה עם בשר או להיפך עם חלב.
ומ”מ אם עבר והטביל מאכל בשרי ישירות בסלט, כגון בחומוס או בטחינה או בסחוג וכיוצ”ב שמצוי מאוד, אין לסלט דין בשרי, ואינו צריך להמתין שש שעות, ומ”מ אין לאוכלו עם חלב. עי’ היטב ש”ך (סי’ פט ס”ק יט), ובפת”ש (ס”ק ז’), ובמקום ספק אם נותר ממשות, לכל הדעות שרי.
המצפה לישועה בחודש הגאולה
מאיר פנחסי
