האם מותר להשקיע בשוק ההון בקרנות סל של מדד S&P 500

מקורות ונימוקים:

האם יש איסור ריבית ברכישת מניות במדד 500 S&P

מדד S&P 500 הוא מדד ניירות ערך הכולל מניות של 500 תאגידים, אשר רובם המוחלט אמריקאיים, למעט כמה חברות בודדות.

לפיכך בבואנו לדון האם ניתן להשקיע כסף בקרנות סל הרוכשות מניות במדד זה, עלינו לדון האם אין בכך איסורי ריבית, כמו כן עלינו לדון האם המשקיע איננו נוטל חלק בכל איסור הנעשה בפעילויות החברות בהן הוא מושקע.

למרות שלגוי מותר להלוות בריבית אף ריבית דאורייתא, כפי שפסק השו”ע יו”ד סימן קנ”ט סעיף א’, יש לחשוש בנידון השאלה הואיל וישנם כמה וכמה יהודיים בעלי מניות בחברות שבמדד זה, והרי אסור להלוות ליהודי בריבית ובפרט שבנידון זה פעמים הוא ריבית קצוצה כגון ברכישת ניירות ערך וכדו’. אף שבלי ספק רובם המוחלט של בעלי המניות הינם נכרים, אכתי ישנם מיעוט יהודים.

אכן עיין בשו”ת הר צבי יורה דעה סימן קכ”ו שהביא שיש להקל בכל הלוואה לגופים או בנקים גדולים שרובם גויים אף ללא היתר עיסקא. זה לשונו שם: הנה לקבל מעות מבנק של איזה חברה שהיא ולשלם רבית או להניח כסף בבנק על מנת לקבל רבית, אם ההלואה היא בלי היתר עיסקא והבנק שייך ליהודים הרי זה רבית קצוצה ואסור מן התורה. ואם הבנק של שותפות יהודים ונכרים, ע”י בת’ בית יצחק (יו”ד ח”ב, קונטרס אחרון סימן לב) דלא מתיר שם הלואה ברבית אא”כ רוב השותפין הם נכרים או עכ”פ מחצה על מחצה.

אכן מטעם נוסף יש לומר שאין חשש ריבית בנידון דידן, הואיל וכל התאגידים שבמדדS&P 500  הינם חברות בע”מ ואינם אנשים פרטיים, ודעת פוסקים רבים שאין איסור הלוואה בריבית לחברות שאינם אנשים פרטיים הואיל ואין זה ריבית מלווה למלווה.

כעין זה כתב גם בשו”ת תשובות והנהגות כרך ב’ סימן תכ”א, ויסוד דבריהם הוא אחד, שיש להקל בכל מקום שרובם נכריים, ובפרט שהמדובר הוא בהשקעות בחברות בע”מ, והרי כבר כתבו הפוסקים שאין זה ריבית מלווה למלווה, הואיל וחברה בע”מ איננה בבעלות אדם פרטי אלא היא גוף עצמאי הנתון בבעלות מוגבלת של בעלי המניות בה.

למרות זאת על מנת לצאת ידי כל חשש כתב בשו”ת תשובות והנהגות הנ”ל, להמליץ למשקיע לכתוב שטר בנוסח זה:

הריני מתחייב בזה בחתימת ידו כמאה עדים, שאם אני מלוה לבנק (או לממשלה) בריבית, ויש חשש ריבית מצד שיהודים שותפין, ליהודים בחלק שותפותן הם פטורין מתשלומי הריבית שאין המעות בחלק שותפותם ובתורת הלואה אלא הכסף בתורת “עיסקא” כפי נוסח היתר עיסקא כללי המבואר בספר “טעם ריבית” בקונטרס דיני ריבית המצויין, ואין לי שום טענות ומענות עליהם בתביעות ריבית שאני פוטר אותם מכל התחייבות אלא כפי נוסח היתר עיסקא הנ”ל וזכין לאדם שלא בפניו לפוטרן לשלם אלא באופן הנ”ל.

אכן אין צורך דווקא בנוסח זה, אלא אפשר לחתום על כל שטר היתר עיסקא כללי הנותן פיתרון לכלל בעיות וחששות ריבית, אף לעיסקאות שטרם נעשו וטרם באו לעולם.

אף שמחילה לא מועיל לדבר שלא בא לעולם וכמבואר ברמ”א ח”מ (ר”ט סעיף ד’), היינו משום חיסרון בסמיכות דעת, אבל בנידון דידן שהוא על מנת להינצל מאיסור ריבית ודאי סמכא דעתו, כעין מה שמצאנו בדברי הפוסקים שמועיל שליחות למכירת חמץ שלא בא לעולם, אף שבדבר שלא בא לעולם ישנו חיסרון של סמיכות דעת, מ”מ משום איסור בל יראה גומר בדעתו למכור את החמץ אף שעדיין איננו בעולם.

אכן הואיל ובקלות ניתן לעשות היתר עיסקא כללי, מומלץ לעשותו כפי שכתב בשו”ת תשובות והנהגות הנ”ל.

כן כתב גם הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט”א במאמר שכתב בהסכמה שנתן לספר ראש יוסף – ריבית, שם כתב כאמור, כי כל השקעה בחברה שהיא בע”מ מעיקר הדין אין בזה איסור ריבית כיון שהוא ממון שאין לו בעלים ידועים. ובכלל זה הלואות שעושים עם הבנקים בישראל שאין בזה משום עיקר איסור ריבית, ורק לרווחא דמילתא התקינו שיעשו על ידי היתר עיסקא. ויש לצרף את שיטת רש”י הסובר שאין זה ריבית הבאה מיד לווה למלוה, והזכירו הרמ”א שיש לסמוך על זה במקום צורך, ואף שלדינא נקטינן כדעת מרן השו”ע שלא סמך על היתר זה, מ”מ חזי לאיצטרופי באופן זה שהשקעת הכסף פתוחה בכל העולם ורובא גויים, ובכה”ג אמרינן ‘יש ברירה’ וכנ”ל.

האם מותר לרכוש מניות בחברות שאינם שומרות שבת ויש בפעילותם איסורי תורה

אף מצד שאר האיסורים המצויים בחברות הללו, אין מניעה להשקיע במניות שבמדד זה, הואיל ולמרות רכישת המניות, הואיל ובעלי המניות אינם להם את היכולת והזכות לחוות דעה בנוגע לפעילות החברות, אף בעל מניות עם זכות הצבעה אין לו יכולת השפעה מהותית, אלא”כ הוא בעל בעל מניות המחזיק אחוזים משמעותיים בחברה מסויימת ויש לו יכולת לקבוע בנוגע לפעילות החברה.

כפי שכתב בשו”ת אגרות משה אבן העזר חלק א סוף סימן ז’ בזה”ל: ובדבר ליקח שערס [מניות] מקאמפאניעס [מהחברות] שעושין מלאכה ומסחר בשבת, הא חזינן שנתפשט להיתר. והטעם פשוט שאין להחשיב את הקונים שערס, שהוא רק משהו מהמסחר שאין להם שום דעה בהמסחר אף לענין חלקם לבעלים של”ד לשותפות במקצת שיש לו דעה כבעלים, וגם אין הקונה שערס רוצה להיות בעלים בהמסחר ואינו רוצה לקנות כלום בהמסחר אלא הוא רק כקונה ריוח והפסד שיהיה בהמסחר לפי סך כך וכך שקנה, ויותר נראה שאין בהם גדר קנין בדינא שהוא לקנין דבר שלא בא לעולם, רק מצד קניני דיני המדינה.

ומה שלפי תנאי המכירה יש לבעל השערס [המניות] דעה לבחירת פרעזידענט [נשיא], הוא רק פטומי מילי בעלמא כי למעשה משאירין לעצמן יותר מהרוב שלא שייך שיאמרו דעה וגם הקונים אין רוצים לומר דעה בזה כי אין כוונתם לקנות זה ולכן לע”ד אין לחוש למה שעושים הבעלים דהקאמפאניעס שאינו נוגע להם.

ואף אם יש גם יהודים בהבעלים אין להחשיב מסייע לעוברי עברה שהמסחר יעשו גם כשלא יקנה שערס מהם כי לא חסר מי שיקנה שערס והקונה קונה רק לטובת עצמו ולכן אין בזה שום איסור וכמו שנוהגין הרבה בנ”א ואף יראי חטא לקנות. אבל ודאי לקנות מדה מרובה כ”כ עד שיתחשבו בדעתו יש לאסור אף בפעקטערע /בבית חרושת/ ומסחר של עכו”ם כיון שלא התנו כמו שצריכין להתנות כשעושה ישראל שותפות עם עכו”ם כדאיתא בש”ע או”ח סימן רמ”ה, עכ”ל.