מקורות ונימוקים:
קטן שהזיק או גנב פטור מלשלם כשיגדיל
מתני’ ב”ק פ”ז. חרש שוטה וקטן פגיעתם רעה, החובל בהן חייב, והן שחבלו באחרים פטורים. וברמב”ם הלכות חובל ומזיק פרק ד’ הלכה כ’, כתב לבאר, דפטור הקטן מלשלם על חבלתו אף לכשיגדיל, משום שבשעת חבלתו לא היה בן דעת. כן פסק השולחן ערוך להלכה, חושן משפט סימן תכ”ד סעיף ח’.
מכאן למדו הפוסקים אף לעניין קטן שגנב שפטור אף לכשיגדיל. כך גם פסק השולחן ערוך חושן המשפט סימן שמ”ט סעיף ג’, שכתב בזה”ל, קטן שגנב, מחזירין קרן לבעלים אם הוא בעין, ואם אינו בעין, פטור אף לאחר שיגדיל.
קטן שהזיק או גנב האם חייב לשלם בדיני שמים או לפנים משורת הדין?
אמנם באור זרוע לב”ק פ”ח סימן שמ”ו, כתב לחלק כי כל האמור בגמרא הוא לעניין דיני אדם, אולם על מנת לצאת ידי שמים קטן שהזיק עליו לשלם לכשיגדיל. כן כתב גם בספר חסידים סימן תרצ”ב. אלא שבשו”ת שבות יעקב חלק א’ סימן קע”ז, כתב לבאר כי אין זה מעיקר הדין אלא לפנים משורת הדין. עיין ט”ז אורח חיים שמג, שכך הבין בדברי רש”י ב”ק צ”ח במעשה דרפרם שכפאו לר’ אשי לשלם משום ששרף שטרות בקטנותו. כך גם כתב המשנה ברורה או”ח סימן שמ”ג ס”ק ט’ שלפנים משורת הדין קטן שחבל או הזיק צריך לשלם.
אולם בשו”ת יביע אומר חלק ח’ חו”מ סימן ו’ כתב כי אין דעת הפוסקים מסכמת לדבריהם, והעלה כי קטן שגנב או הזיק בקטנותו איננו צריך לשלם מאומה אף לא לפנים משורת הדין ואף לא לצאת ידי שמים, אלא רק ממידת חסידות טוב שיתן סכום כל שהוא לכפר על עוונו ושב ורפא לו. כן העלה להלכה בילקוט יוסף הלכות חינוך קטן ענייני חושן משפט הלכה ז’.
כך משמע מדברי תרומת הדשן ב, סב, שלאחר שכתב כי קטן שהזיק פטור גם בגדלותו, הביא את דעת הגהות אשר”י המחייב, ולמד מכך כי “סימן רעה הוא לקטן שנעשו מכשולות מתחת ידו, לכך נראה טוב הוא שיקבל איזה כפרה” משמע שתרומת הדשן סובר כי אף לפנים משורת הדין ליכא, אלא רק מידת חסידות הוא.
גם בב”ח או”ח סימן שמ”ג הגדיר כך את סיבת התשלום: “לא טוב לנפש כי המשיך עליה טומאה מצד הרע”. כך גם משמעות דברי הרמ”א בהגהתו לשו”ע אורח חיים סימן שמ”ג להלכה, שכתב בזה”ל, וקטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו, אף על פי שאין צריך תשובה כשיגדל, מ”מ טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה, אף על פי שעבר קודם שנעשה בר עונשין.
לכן להלכה קטן בכל גיל שהוא, אף לאחר גיל חינוך, ככל שלא הגיע למצוות, אם הזיק או הכה או עבר שאר עבירות בקטנותו, מעיקר הדין פטור ואף לפנים משורת הדין להלכה איננו נדרש לשלם, אולם ממידת חסידות להסיר מעליו את טומאת העוון, טוב שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה.
למרות האמור, ככל שהוא חושש שהאדם הנפגע מקפיד עליו עד עתה, [דבר שהוא נדיר עד למאוד], חשוב שיפייסנו על מנת להסיר מעליו כל נדנוד קפידא.