מקורות ונימוקים:
משנה בקידושין דף ס”ו: כל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הולד כמותה, ואיזה זה, זה ולד שפחה ונכרית. מבואר מדברי המשנה כי כל אשה שהתעברה ממי שאין לה איתו היתכנות קידושין, הרי הולד כמותה, לכך אחד מכל אלו [כלומר עמוני מואבי מצרי ואדומי שלא נתגיירו] שבא על בת ישראל, הולד כשר, וישראל שבא על אחת מכל אלו הולד כמותה.
כן פסק השולחן ערוך אבן העזר סימן ד’ סעיף ה’, ישראל שבא על אחת מאלו [שבכללן גויה], הולד כמותה. ואחד מאלו [שבכללם גוי], שבא על בת ישראל, הולד כשר לקהל אלא שפגום לכהונה.
מבואר כי יהודיה שהתעברה מגוי, הולד כמותה, לפיכך ניתן לישא אותה לאשה. אולם פגומה היא לכהונה, לפיכך כהן לא ישאנה.
למרות שבפתחי תשובה הביא לדברי ספר יערות דבש שכתב כי ולד הבא מאם יהודיה ואב גוי צריך גירות, כבר הביא הפתחי תשובה כי כל הפוסקים פליגו עלייהו, וכתבו כי הוולד ישראל כשר הוא ללא גירות, דכן משמע מדברי הראשונים דכתבו דהולד כשר משמע אף בלא גירות. כן הוכיח שעה”מ וכ”כ בשו”ת נו”ב ובס’ תפארת למשה ובשו”ת ברית אברהם וכן כתב בשו”ת חמדת שלמה.
אולם בנוגע לכהן, אם מותר לו לישא אשה שאביה גוי ואמה יהודיה נחלקו הראשונים, דעת הרא”ש כי הולד פגום לכהונה, ק”ו מאלמנה לכה”ג דאין איסורה שווה בכל ואעפ”כ בתה פסולה לכהונה, ק”ו לאחד מכל אלו הגויים דאיסורן שווה בכל דאם באו על בת ישראל דבתה פסולה לכהונה. מאידך הרמב”ם סתם וכתב הולד כשר, משמע דפשיטא ליה דבתה כשרה אף לכהונה. ואילו הרי”ף והרמב”ן כתבו דמספקא ליה בזה אם בתה נפסלת לכהונה, ולכך אם נשאת כבר לכהן אין מוציאין אותה ממנו.
אכן לעניין הלכה פסק השו”ע כרא”ש דמי שנולדה מאם יהודיה ואב שאינו יהודי, כשרה היא אך אסורה לכהן.
