מקורות:
[1] בגמ’ בברכות דף נ”ד ע”א תנן על הזיקין ועל הזוועות (פירש רש”י בדף נ”ט ע”א דהיינו “רעידת הארץ”) ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם. וכו’. ובגמרא שם בדף נ”ט ע”א מחמת קושיא מהסיפא אמר רבא התם מברך תרתי ברוך שכחו מלא עולם ועושה מעשה בראשית. ונחלקו הראשונים כמלאכים בפירוש דברי רבא, דמשמעות רש”י שם וכן דעת הראב”ד בהשגות פ”י הי”ד ועוד, דיש לברך את שני הברכות, ואילו דעת התוספות שם, וג’ עמודי ההוראה: הרי”ף דף מ”ג ע”ב (מדפי הרי”ף) והרמב”ם ברכות פ”י הל’ י”ד והרא”ש ברכות שם סי’ י”ג, ועוד ראשונים, שיכול לברך איזה ברכה שירצה מבין שני ברכות אלו. וכן העלה מרן השו”ע או”ח סי’ זכ”ר סע’ ב’.
ובשלטי הגיבורים רצה לומד בדעת הרמב”ם דנוסח “שכחו וגבורתו” עדיף, אך לפי בנהר שלום סי’ רכ”ז סק”ב כתב לבאר דזה אינו, וכך מוכח גם מדברי מרן השו”ע דהביא קודם נוסח עושה מעשה בראשית.
[2] חזו”ע ברכות עמ’ תס”א שכתב להשוות דין ברכת רעידת אדמה לדין ברכת הרעמים לענין זה, דבברכת הרעמים מבואר בירושלמי פ”ט דברכות הל’ ב’ דבעינן תוך כדי דיבור (ואם כי הט”ז סי’ רכ”ז סק”ב כתב ללמוד דברי הירושלמי באופן שלא תהיה ראיה להצריך תוך כדי דיבור, בראשונים ז”ל המשמעות היא דבעינן תוך כדי דיבור, כגון בשבלי הלקט סי’ קס”ו ועוד). וכ”כ בספר ברכת הבית חלק שערי ברכה שער ל’ סע’ א’, דמצד הסברא יש להשוות דין ברכת רעידת האדמה לברכת הרעמים ולהצריך “תוך כדי דיבור”.
ח סי’ רכ”ז סק.
[3] שו”ת שבט הקהתי ח”ה סי’ מ”ו. חזו”ע ברכות עמ’ תס”א.
[4] ח”ב סי’ ז”ך.
[5] הגר”ח קנייבסקי זצוק”ל, הובאו דבריו בספר כמיסת הצער ריש עמ’ רכ”ב. ולפענ”ד יש להביא טעם לשבח לדבר עפ”י מה שכתבו הספרים בשם חז”ל (המקור בחז”ל אינו ברור, ויש כותבים כך בשם הרמב”ן וגם זה לא ברור) עה”פ נתת ליראיך נס להתנוסס (תהילים מזמור ס’) – שהמודה להקב”ה ראוי הוא לנסים, והכא נמי בענין דנן, שהמשבח את בוראו על הרעידה (ועושה כן במסירות נפש כי הרי לעתות כאל אין לאדם ישוב הדעת לזה) הרי שנעשה ראוי לניסים ונפלאות בעהי”ת.
[6] היעב”ץ זלה”ה במור וקציעה סי’ זכ”ר כתב וז”ל: “מצאתי בסוף ספר יוחסין בהוספות של רש”ש בלשון הזה: ועל זה ניבא ישעיה (ו’, ד’) וינועו וגו’ וקרא פסוק וקרא זה אל זה ואמר. ואמרו כי זה סוד גדול בזמן שיבוא רעש בעולם ויקראו זה הפסוק וקרא זה אל זה וגו’ ג”פ וישקוט הרעש.
[7] ספר הברית ח”א מאמר י’ פרק א’. אגרא דפרקא אות ק’.
[8] ספר נפש היפה למוהר”ר יצחק פלאג’י זלה”ה, ויהיב טעמא לסגולה זו עפ”י המדרש בראשית רבה פרשת ויצא פרשה ע”א: “בשעה ש[הקב”ה] מרעיש עולמו, אליהו מזכיר זכות אבות בני ירוחם והקב”ה מתמלא רחמים על עולמו.” ע”כ.
[9] תוכחת חיים פלאג’י פרשת כי תשא. ומר בריה דרבינ”א זלה”ה בספרו יפה ללב סי’ זכ”ר סק”א.
[10] חסיד שבכהונה מוהר”ר אליהו הכהן מאיזמיר זלה”ה בעל שבט מוסר, בספרו “לא עוד אלא” דף קס”ח, וז”ל: “ולי המחבר נעשה נס גדול אשר כמוהו לא היה, שבמקום שנמצאתי בעת הרעש (=רעידת אדמה) היה מקום צר מסובב בארבעה כותלים גבוהים, וארבעה הכותלים נפלו לפני, ותחשך השמש מרוב האבק אשר עלה מן הארץ מסבת הנפילות. ולא ידעתי מה לעשות, כי נשמה לא נותרה בי, וארכובותי דא לדא נקשן, ונתבלבל דעתי ומחמת הבלבול והחושך. קמתי על רגלי ואמרתי ה’ מלך ה’ מלך ה’ ימלוך כעשרה פעמים או יותר, שכך היה מקובל בידי לומר בימי הרעש, ועם כל זה עדיין לא נח הרעש, ואמרתי שמע ישראל ופסוקים אחרים, ובראותי שעדיין לא נח כמעט פרחה נשמתי, ושתקתי, ומיד כשעבר עת הזעם הזאת ועבר החושך – נמצאתי בתוך בור אבנים, כי ארבעה הכותלים נעשו לי סביב לי כבור ולא נגע לי נזק כלל ועיקר. ברוך גומל לחייבים טובות.” עכ”ל.
[11] על פי מה שכתב מוהר”ח פלאג’י זלה”ה בספר מועד לכל חי סי’ י’ אות צ”ה וז”ל: “ואני שמעתי מפומיה דאבא מארי הרב אביר יעקב ז”ל, דאמר אלי דהיה בדוק אצלו דכל בית דאית ביה אמה על אמה כשיעור נגד הפתח כדינו, ומראה הלבנים נראה מטיט, אז אותו הבית נכון עד העולם וכל הדרים עליה.” עכ”ל.
[12] הג”ר אברהם עדס שליט”א בגליונות אר”ץ זבת חל”ב. (שוב בינותי דאע”ג דהרב הנז’ כל המקורותיו הם מכתבי חכמי ארם צובא, אפשר שסגולה זו שהביאה בסתם ללא מקור, איננה מחכמי אר”ץ אלא ממה שמובא בספרים אחרים בשם האדמו”ר בעל שו”ת יגדיל תורה זצ”ל).
[13] נעתיק בזה נועם אמריו של מוהר”ח פלאג’י בספרו תוכחת חיים פרשת כי תשא, וז”ל (עם כמה הוספות בסוגריים לצורך ההבנה):
“חיים מדבר איש צעיר המחבר, אמרתי אני אל לבי מצוה להביא סדר הלימוד שסדרתי בעת הרעש (=רעידת אדמה), והוא: כששומע, תיכף יאמר פסוק “שמע ישראל ה’ אלקינו ה’ אחד”, “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, “וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה’ צבאות מלא כל הארץ כבודו” ג’ פעמים, “וינעו אמות הסיפם מקול הקורא והבית ימלא עשן” (ואז לומר פסוק זה גם הפוך, כך) “עשן ימלא והבית הקורא מקול הסיפם אמות וינעו” ג’ פעמים ישר והפוך. בפתח המזוזה יאמר פסוק שבתהלים סימן (כלומר פרק) ס’ פסוק ד’ “הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה” (ואח”כ יאמר הפסוק ב)יחזקאל סימן (כלומר פרק) ג’ פסוק י”ב: “ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה’ ממקומו”. עכ”ל החבי”ף זלה”ה.
והמקובל מוהר”ר דוד זכותא זלה”ה בספרו זכר דוד מאמר א’ פרק כ”ה תיקן את הסדר דלהלן: יקרא תהילים מזמור מ”ו, ואח”כ מזמור ס’, ואח”כ יאמר הפסוק “ויהי נועם וגו'” יחד עם מזמור צ”א ישר והפוך ז’ פעמים, ואח”כ הפוסק “לעולם ה’ דבריך נצב בשמים” י”ב פעמים (ויכוונו שהקב”ה מרחם), ואח”כ ג’ פעמים “וקרא זה אל זה אומר קדוש קדוש וגו'” (ויכוונו דיש בזה סוד גדול להשקיט רעידת האדמה), ואח”כ ג’ פעמים הפסוק: “ה’ שמעתי שמעך יראתי ה’ פעלך בקבר שנים חייהו בקבר תודיע ברוגז רחם תזכור”, ואח”כ יאמר: אנא ה’ רחם על בנים ועשה כדבר אליהו אשר בעת אפך דובר אליך זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדך (ויכוונו שכאשר אליהו הנביא מזכיר זכות אבות, הקב”ה לא מביא רעידת אדמה בזכותם). וע”ע שם שכתב נוסח “יהי רצון” מיוחד.
[14] בתוכחת חיים שם.
