מקורות ונימוקים:
פסק השולחן ערוך אורח חיים סימן ל’, היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה, מניח את התפילין, וכשיגיע זמנן ימשמש בהם ויברך, ע”כ. מבואר שבמקרה שמניח את התפילין קודם זמנם, יש צורך למשמש בהם כשיגיע זמנם בכדי לברך עליהם, ואין צורך להזיזם ממקומם.
לעניין הברכות על התפילין, מבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן כ”ה סעיף ה’ בזה”ל: ויניח של יד תחלה, ויברך להניח תפילין, ואח”כ יניח של ראש, ולא יברך כי אם ברכה אחת לשתיהם. מבואר שלדעת מרן השו”ע, יש לברך ברכת להניח תפילין על תפילין של יד ושל ראש גם יחד, ואין לברך ברכה אחרת על התפילין של ראש.
ועיין בעולת תמיד סימן כ”ה ס”ק ה’ שכך הוא בהדיא בזוהר הקדוש פרשת פנחס, דאין לברך רק ברכה אחת, והטעם משום דתפילין הם נגד זכור ושמור, ואמרינן [ר”ה כז ע”א] דבדיבור אחד נאמרו ואסור להפריש ביניהם עי”ש באריכות.
לפיכך גם בנידון השאלה שלפנינו, יש למשמש בתפילין של יד ולברך להניח תפילין, ולאחר מכן למשמש בתפילין של ראש ולא לברך עליהם.
