מקורות:
א). לענ”ד יש להתיר גם לגדולים הזקוקים לכך ליטלם בשבת, והיינו משום דכל מה שגזרו רז”ל משום חשש שחיקת סממנים, היינו דווקא בחולה, אולם בני אדם אלו הסובלים מבעיות קשב וריכוז, אינן מוגדרים חלילה כחולים, ויוצאים ובאים ועושים כל פעולותיהם כאחד האדם, אלא שיש אצלם עודף תעלות במוח באזורים שאחראים על הקשב ועל פונקציות ניהוליות, ותפקידו של חומר ה’מיתלפלנידט’ הנמצא בתרופות הללו, הוא לסתום חלק מתעלות ה’דופמין’, ומאפשר לדופמין לשהות ‘בסניפסה’ זמן מספיק בשביל להעביר מסר בעוצמה רגילה. והנה אע”ג דגם במקום מיחוש בעלמא גזרו חז”ל על שחיקת סממנים אע”פ שמתחזק והולך כבריא, היינו משום דסו”ס גם מיחוש הוא מקצת חולי, אבל הבעיה הנ”ל אינה מוגדרת כמקצת חולי, דאלו הבני אדם כשרוצים לעשות שאר פעולותיהם הרי הם כשאר בני אדם ואפי’ שהישיבה במקום אחד קשה עליהם, וכן כשרוצים להתרכז קשה להם, מ”מ אין זה מוגדר כחולי פנימי. ולכן גם האוסרים לקחת ‘ויטמנים’ בשבת, בנד”ד שרי, דהתם פעולת הויטמין היא לחזק את גופו, וכל חיזוק הגוף הוי בכלל גזירת שחיקת סממנים וכמבואר במג”א (סי’ שכח סעיף לז). ולא דמי כלל לאותם הסובלים מבעיות נפשיות, ומחרדות, דזהו חולי נפשי, אבל בנד”ד נפשם בריאה עליהם וכן גופם.
ב). ולענ”ד יש לדמות האי מילתא למ”ש הקצות השולחן (סי’ קלח בדה”ש סק”ל) דמי שאינו יכול להירדם בלילה מותר לו לקחת ‘כדורי שינה’ (‘סליקט’) בשבת, כיון שאין הכדורים הללו מרפאים אלא מביאים שינה לאדם, וגם אינם תרופה לדברים אחרים. וכ”כ בספר חזו”ע שבת ח”ג (עמ’ שסז), ששאל רופא מומחה על עסק כדורים שינה, והשיב לו, שגורמים הרגעה לאדם בריא, ולפי”ז העלה שם להתיר. ואע”ג שבשו”ת ציץ אליעזר ח”ח (סימן טו עמ’ קמה) אוסר ליטול כדורי שינה, התם נקיט ואזיל בטעם זה שהרופאים אומרים שכדורים אלו מרפאים. מ”מ בנד”ד לכאו’ כו”ע יודו, כיון שאין יכול להגיע עי”ז למצב של חולי, וע”כ יש להתיר ליטלם בשבת. ואדרבה יעויין במילואים לציץ אליעזר (עמ’ רלח), שהתיר ליקח תרופות הבאים להשקיט את העצבים והמתח כיון שאינם מרפאים. וכ”ש הוא לנד”ד. ויש להדגיש דאין כדורים אלו פועלים להשקיט עצבי המוח, כמו למשל כדורי ‘אקמול’ וכדו’, דאסור ליטלם כיון שהם באים להשקיט כאב, וכאב הוא בכלל חולי, אבל בנד”ד אין תפקידם להשפיע על עצבי המוח, וכפי שקראתי מאמר רפואה שנתפרסם בענין מהותם של כדורים אלו, וע”כ יש להתיר בפרט למי שרגיל בכך בכל ימות השבוע, ואין חילוק בין ילדים קטנים לגדולים בזה, וכן בגודל המינון.
