נשיאת נשק בבית הכנסת
מקורות ומילואים:
פסק מרן השו”ע (סי’ קנא סעיף ו’) שאין נכנסים לבית הכנסת עם סכין ארוך, ובב”י כתב הטעם בשם ר’ פרץ לפי שתפלה מארכת ימיו של אדם והסכין מקצר ימיו של אדם, ואינו בדין שיבוא המקצר עם המאריך.
והנה לענין נשק, לכאו’ הדבר דומה. אלא שבשו”ת ציץ אליעזר ח”י (סימן יח) כתב, שאפשר שאם הנשק מוטען בכדורים, אין בזה בית מיחוש אפילו אם הכדורים עליו בנפרד, מכיון שהכדורים כשלעצמן אינם יכולים להרוג, וכן הרובה ורק שניהם ביחד, (ולפי”ד לכאו’ יש לעיין אם הנשק נצור, שאולי ג”כ יהיה מותר).
עוד סברא עלה במחשבתי לומר, לפי מה שנתבאר בשו”ת מנחת שלמה ח”ב (עמ’ קמג) שמותר לטלטל אקדח בשבת, לפי שהוא כלי שמלאכתו להיתר. והטעם, לפי שהוא מיועד להרתעה וזהו רוב שימושו. ולפי”ז היה נראה לומר גם בנידון שלפנינו, שאף שבפועל יש בכוחו לקצר ימיו של האדם, מ”מ אינו “מיועד” לזה, ולא דמי לסכין שעומד בכדי לחתוך ולקצר, ודו”ק.
ומכל מקום אם הסכין מכוסה, כבר כתב היעב”ץ בספרו מר וקציעה (שם), להתיר ודייק כן ממ”ש השו”ע סכין ארוך, יעו”ש. ולפי”ז במכוסה אין לחשוש.
ובשו”ת יחוה דעת ח”ה (סימן יח) כתב ע”פ הט”ז להתיר במקום שנצרך לו מסיבות ביטחוניות, אלא שכתב שאם יכול לכסותו כן יעשה, אבל אם אי אפשר לכסותו כגון, שהוא רובה גדול, ויש לו צורך ביטחוני, יש להתיר. וממוצא הדברים אתה למד, דהיכא שאין לו סיבה ביטחונית, כגון במקום שיש הרבה מתפללים הנושאים נשק, או במקומות וזמנים שאין בהם חשש סכנה, אין לו להגיע עימו לבית הכנסת.
