חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

שלום כבוד הרב
רציתי לשאול בקשר לשנים מקרא ואחד תרגום. האם צריך לגרוס את הגירסאות השונות של תרגום אונקלוס.
 

תשובה:

מעיקר הדין אין צורך לגרוס את הגירסאות השונות של התרגום אונקלוס, אלא העיקר הוא לקרוא פירוש כל שהוא המבאר ומפרש את דברי התורה, בין אם זה פירוש רש”י או תרגום אונקלוס המתרגם ומבאר את דברי התורה, לפיכך די בנוסחה אחת מהתרגום שתבאר את דברי התורה.
אמנם מאחר והתרגום ניתן מסיני, ישנה מעלה לקריאת הנוסח המדוייק של התרגום כפי שניתן בסיני. כמו כן על פי המקובלים יש עניין דווקא בקריאת התרגום אונקלוס.
לפיכך גם כאשר ישנן כמה גירסאות בתרגום אונקלוס, הואיל ואיננו יודעים מהו הנוסח המדוייק שניתן בסיני, ירא שמים יקרא את הנוסחאות השונות בתרגום אונקלוס על מנת להגיע לנוסחה שנמסרה מסיני.

חזק ואמץ בהקפדתך בדקדוק במצוות
וכבר אמרו בגמרא ברכות ח’. המשלים פרשיותיו עם הציבור משלימין לו ימים ושנותיו.
 

מקורות ונימוקים:

פסק השולחן ערוך בהלכות שבת אורח חיים סימן רפ”ה בזה”ל, אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום. אם למד הפרשה בפירוש רש”י חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש”י.

בביאור דבריו כתבו הפוסקים דהיינו משום שאין עניין קריאת התרגום אלא כדי להבין את פירוש דברי התורה, לפיכך פירוש רש”י חשוב כמו תרגום. כ”כ בעולת שבת במקום ס”ק ב’ ובעטרת צבי ס”ק ג’, שמועיל פירוש רש”י במקום תרגום, לפי שאין העניין בקריאת התרגום אלא כדי שיבין העניין.

 

אמנם בדברי השולחן ערוך מבואר כי ירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש”י כאמור. בביאור מעלה זו שממליץ השולחן ערוך לירא שמים, ביאר העטרת צבי שם ס”ק ג’ דירא שמים יקרא גם תרגום לפי שניתן מסיני, כפי שהביא בבית יוסף מדברי הגאונים. כך הביא גם המשנה ברורה בס”ק ו’. [בנוסף לזה יקרא את פירוש רש”י הואיל ומבאר הוא את דברי התורה ביתר ביאור ועל פי דברי מדרשי חז”ל, משנה ברורה ס”ק ו’].

ובספר עולת שבת כתב כי לפי חכמי המקובלים ישנה עדיפות דווקא בקריאת התרגום אונקלוס לסוד הכמוס כדי להכניס קליפת נוגה למקום הקדושה ביום השבת והבן. ועיין בזה למרן פאר הדור זצ”ל בשו”ת יחווה דעת חלק ב’ סימן ל”ז שהביא כן משם האר”י הקדוש והגאון החיד”א בברכי יוסף.

 

לפיכך לאור האמור יבואר, כי למרות שמעיקר הדין מועיל תרגום אונקלוס ככל שמובן ממנו ביאור דברי התורה, למרות שאיננו קורא את הנוסח המדוייק. על מנת להגיע למעלה של ירא שמים שהביא השולחן ערוך, יש לקרוא את נוסחת התרגום שנמסרה מסיני, בפרט שיש בה גם מעלה על פי חכמי המקובלים כאמור, לפיכך ירא שמים יקרא את הנוסחאות השונות של התרגום על מנת להגיע לקריאת הנוסחה המדוייקת כפי שנמסרה מסיני.

שאלה:

שלום כבוד הרב

רציתי לשאול בקשר לשנים מקרא ואחד תרגום. האם צריך לגרוס את הגירסאות השונות של תרגום אונקלוס.

 

תשובה:

מעיקר הדין אין צורך לגרוס את הגירסאות השונות של התרגום אונקלוס, אלא העיקר הוא לקרוא פירוש כל שהוא המבאר ומפרש את דברי התורה, בין אם זה פירוש רש”י או תרגום אונקלוס המתרגם ומבאר את דברי התורה, לפיכך די בנוסחה אחת מהתרגום שתבאר את דברי התורה.

אמנם מאחר והתרגום ניתן מסיני, ישנה מעלה לקריאת הנוסח המדוייק של התרגום כפי שניתן בסיני. כמו כן על פי המקובלים יש עניין דווקא בקריאת התרגום אונקלוס.

לפיכך גם כאשר ישנן כמה גירסאות בתרגום אונקלוס, הואיל ואיננו יודעים מהו הנוסח המדוייק שניתן בסיני, ירא שמים יקרא את הנוסחאות השונות בתרגום אונקלוס על מנת להגיע לנוסחה שנמסרה מסיני.

חזק ואמץ בהקפדתך בדקדוק במצוות

וכבר אמרו בגמרא ברכות ח’. המשלים פרשיותיו עם הציבור משלימין לו ימים ושנותיו.

 

מקורות ונימוקים:

פסק השולחן ערוך בהלכות שבת אורח חיים סימן רפ”ה בזה”ל, אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום. אם למד הפרשה בפירוש רש”י חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש”י.

בביאור דבריו כתבו הפוסקים דהיינו משום שאין עניין קריאת התרגום אלא כדי להבין את פירוש דברי התורה, לפיכך פירוש רש”י חשוב כמו תרגום. כ”כ בעולת שבת במקום ס”ק ב’ ובעטרת צבי ס”ק ג’, שמועיל פירוש רש”י במקום תרגום, לפי שאין העניין בקריאת התרגום אלא כדי שיבין העניין.

 

אמנם בדברי השולחן ערוך מבואר כי ירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש”י כאמור. בביאור מעלה זו שממליץ השולחן ערוך לירא שמים, ביאר העטרת צבי שם ס”ק ג’ דירא שמים יקרא גם תרגום לפי שניתן מסיני, כפי שהביא בבית יוסף מדברי הגאונים. כך הביא גם המשנה ברורה בס”ק ו’. [בנוסף לזה יקרא את פירוש רש”י הואיל ומבאר הוא את דברי התורה ביתר ביאור ועל פי דברי מדרשי חז”ל, משנה ברורה ס”ק ו’].

ובספר עולת שבת כתב כי לפי חכמי המקובלים ישנה עדיפות דווקא בקריאת התרגום אונקלוס לסוד הכמוס כדי להכניס קליפת נוגה למקום הקדושה ביום השבת והבן. ועיין בזה למרן פאר הדור זצ”ל בשו”ת יחווה דעת חלק ב’ סימן ל”ז שהביא כן משם האר”י הקדוש והגאון החיד”א בברכי יוסף.

 

לפיכך לאור האמור יבואר, כי למרות שמעיקר הדין מועיל תרגום אונקלוס ככל שמובן ממנו ביאור דברי התורה, למרות שאיננו קורא את הנוסח המדוייק. על מנת להגיע למעלה של ירא שמים שהביא השולחן ערוך, יש לקרוא את נוסחת התרגום שנמסרה מסיני, בפרט שיש בה גם מעלה על פי חכמי המקובלים כאמור, לפיכך ירא שמים יקרא את הנוסחאות השונות של התרגום על מנת להגיע לקריאת הנוסחה המדוייקת כפי שנמסרה מסיני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש