שאלה :
האם יש מעלה וחשיבות להיקבר דווקא בהר הזתים בירושלים? ובכן מה הסיבה לכך.
תשובה:
כשם שארץ ישראל יש בה מעלה וחשיבות להיקבר בתוכה, כך יש מעלה וחשיבות להיקבר בירושלים עיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימנו אמן, והמקום הטוב והמעולה להיקבר בירושלים הוא בהר הזתים שהנפטרים שיקמו ראשונים בתחיית המתים הם הקבורים בהר הזתים.
מקורות:
הארכתי בזה בספרי עילוי הנשמות (פרק יב) וזה תוכן הדברים שם: הגמרא במסכת כתובות (קיא ע”ב) אמר רבי חייא בר יוסף עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין בירושלים שנאמר (תהלים עב, כז) ויציצו מעיר כעשב השדה. ולכאורה משמע שגם בתוך ארץ ישראל יהיה גלגול מחילות מכל קצווי הארץ להר הזתים. וכן מפורש בתרגום שיר השירים (ח, ה) ‘כד יחון מיתיא יתיד לאתבזעא טור משחא וכל מיתיא דישראל עתידין למפק מתחתוהי ואפילו צדיקיא ונפקין מן תחות טור משחא’. מופרש של הנפטרים יקמו בתחיית המתים מהר הזתים, וכן כתב בשו”ת הרדב”ז (חלק ח סימן קצז) וזה לשונו: קבלה בידינו שאין תחיית המתים אלא בעמק יהושפט ושם ירדו הנשמות לגוף ונמצא ניצול מגלגול מחילות ואפילו מתי ארץ ישראל לא יקבלו הנשמות אלא שם עכ”ל. ומשמע שגם הנקברים בארץ ישראל יעברו גלגול מחילות.
ולכאורה יש להבין הרי הזכרנו למעלה את הטעמים מדוע יש גלגול מחילות, או משום שארץ ישראל נקנית בייסורים, או משום טומאת חוץ לארץ כפי שהזכרנו למעלה, ולכאורה מדוע צריך שיעברו בארץ ישראל גלגול מחילות, ועוד צ”ע ממה שמובא במדרש רבה (פרשת ויחי פרשה צו סימן ה) וכן הובא ברש”י (על התורה פרשת ויחי מז, כט) שאמר יעקב ליוסף ‘שים נא ידך תחת יריכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים’, ואחד מהסיבות הוא משום שפחד יעקב מצער גלגול מחילות, ולכאורה צ”ע דבשלמא אם יעקב אבינו היה נקבר בהר הזתים לא היה לו צער מחילות, אך בחר יעקב להיקבר במערכת המכפלה אשר בחברון ועדיין יש צער מחילות מחברון עד להר הזתים, אם כן מה הועיל שנקבר בחברון. ושוב מצאתי שהעיר כן בספר פרדס יוסף (פרשת ויחי) וכתב לתרץ על פי מה שכתב המהרש”א (בבא בתרא עה ע”ב) בשם המדרש שירושלים עתידה להיות ככל ארץ ישראל, ומה שמובא בתרגום שעתידים המתים יעלו מירושלים היינו מכל ארץ ישראל. עיי”ש. אמנם לא משמע כך מתרגום שיר השירים וכנראה שגם בתוך ירושלים יש מציאות של גלגול מחילות, ויש לומר שאינו דומה גלגול המחילות ממצרים לארץ ישראל שיש בזה צער גדול מחמת שהגוף צריך לעבור זיכוך גדול מחמת טומאת ארץ העמים, לבין גלגול מחילות בתוך ארץ ישראל, ועוד שיש ענין להקבר בקברי אבותיו, וכן ראיתי שכתב בשו”ת דבר יהושע (חלק ג יורה דעה סימן נח אות ב), ובשו”ת ברכת יהודה (חלק ד סימן ח).
ויהיה מזה נפק”מ אם יש מעלה להיקבר בירושלים ובפרט בהר הזתים, דהנה קיימא לן שאין מוצאים מת מקברו מחמ
ונראה שיש מעלה להיקבר בירושלים, דהנה בגמרא בכתובות (קיא ע”ב) מדמים את הקבורה לדין הכל מעלין, וכמו שיש דין דהכל מעלין מארץ לירושלים כמבואר בשולחן ערוך (אבן העזר סימן עה) והטעם לזה משום קדושתה של ירושלים כמבואר בשו”ת התשב”ץ (חלק ג’ סימן ר”א) כתב בזה”ל: וצריך לדקדק מה קדושה נשארה לירושלים לענין חיוב מצות משאר א”י שיהיו מעלין מא”י לירושלים שהי’ נראה שאם בטלה קדושת ארץ ישראל שהוא הדין שבטלה קדושת ירושלים, ונראה דאפילו דלמאן דאמר דקדושת עזרא בטלה הני מילי בשאר ארץ ישראל, אבל מירושלים ומקדש לא בטלה לעולם וכו’, אי נמי מדכתיב זאת מנוחתי עדי עד ומשם נאסרו הבמות, וחילק גדול יש בין קדושת הארץ לקדושת המקדש, שקדושת המזבח וירושלים היא מפני השכינה ושכינה אינה בטילה והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם ואמרינן במסכת מגילה (כח ע”א) אע”פ שהם שוממים, בקדושתן הן עומדים וכו’, וקדושת העיר לא בטלה לענין דברים שנאמרו בירושלים, דאיתנהו בפרק מרובה (בבא קמא פב ע”ב), ואמרו כי עדיין נשאר מהנסים שהיו בירושלים שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום כי בבית הכנסת שבירושלים הם צריכים לאנשי המקום כל השנה ומתמלאת פה על פה בעת התקבץ שם בחג השבועות החוגגים יותר מג’ מאות איש כלם הם נכנסים שם ויושבים רווחים כי עדיין היא בקדושתה וזה סימן גאולה שלישית. עכ”ל. וכן מבואר משו”ת שדה הארץ (חלק ג סימן יא), בשו”ת ציץ אליעזר (חלק יג סימן כב), ובשו”ת פרי הארץ (חלק ג יורה דעה סימן ז), ובשו”ת חתם סופר (יורה דעה סימן רלג), ובספרי משנת אברהם (אבן העזר סימן עה), ומכל זה משמע את מעלת הקדושה שיש בירושלים.
ואם כנים אנחנו בזה הרי שהר הזתים יש בו את המעלה הגדולה ביותר כיון שהוא הקרוב למקום המקדש וכן ראה כיוצא בזה לענין הכל מעלין שבשו”ת ישכיל עבדי (חלק ו סימן יז) כתב דאע”פ שירושלים החדשה אינה נכללת בכלל זה, מכל מקום כופין לעלות אליה מכיון שכל הקרב אל הקודש הוא קדוש מהרחוק. עיי”ש. וכעין זה כתב בספר מועדים וזמנים (חלק ח סימן שמח) שדין של הכל מעלין לירושלים נאמר גם לגבי סביבות ירושלים, מ”מ הרי כתב התם להדיא דאף דאין בו קדושה מ”מ כיון שקרוב לירושלים יש בו מעלה יתרה. עיי”ש. הוא הדין לקבורה.
וביותר יש להביא ראיה שהקבורה בירושלים ובמקום הסמוך למקדש הוא עדיף טפי, לפי מה שכתב בתרגום יונתן (בראשית ב, ז) ‘וייצר ה’ אלוקים את האדם עפר מן האדמה’, ותירגם יונתן בן עוזיאל ‘ודבר עפרא מאתר בית מקדש’, ומבואר שאדם הראשון נברא ממקום המקדש, והנה רבינו בחיי (לב מג) ביאר את הגמרא בכתובות (קיא ע”א) שכל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת כיסא הכבוד, והטעם כתב וזה לשונו: וזה היה מסוד יצירת האדם שבראו יתברך ממקום כפרתו שכן כתיב בו עפר מן האדמה, והיינו שכל המעלה של הנקבר בארץ ישראל הוא מחמת עפר מן המזבח, אם כן ברור שככל שקרובים למקום המזבח שהוא מקום הכפרה עדיף טפי, וכן ראיתי שכתב בספר טוב ירושלים (עמוד צו), ועוד שהרי אומרים רבותינו בגמרא במסכת תענית (ה ע”א) שירושלים של מעלה מכוונת כנגד ירושלים של מטה. וכל זה דלא כמו שכתב בשו”ת דברי יואל (יורה דעה סימן קג) שאין שום מעלה להיקבר בהר הזתים, ונעלמו ממנו דברי תרגום שיר השירים ושו”ת הרדב”ז הנ”ל. וצ”ע.
והנה רבים מהפוסקים העלו שיש מעלה להיקבר בירושלים, ובפרט בהר התזים והיה מכך השלכה להלכה ולמעשה, דבשולחן ערוך (יורה דעה סימן שסג) מובא שאין פותחים קבר של מת אלא רק לעלתו למקום קבורה יותר מעולה לקברי אבותיו, או מחוץ לארץ לארץ ישראל, ורבים מהפוסקים כתבו שגם לעלות את עצמות הנפטר מארץ ישראל לירושלים גם מותר, כיון שהקבורה בירושלים יש בה מעלה יותר, כן כתבו בשו”ת ציץ אליעזר (חלק יא סימן עה, ובחלק יד סימן עט), וכן כתב בשו”ת יחוה דעת (חלק ד סימן נז), ובשו”ת יביע אומר (חלק ז יורה דעה סימן לט אות ב), ובשו”ת קול מבשר (חלק א סימן עו), ובספר גשר החיים (חלק א עמוד רצז), ובשו”ת שבט הלוי (חלק ב סימן רז), ובשו”ת עשה לך רב (חלק ה סימן לב), ובשו”ת משנה הלכות (חלק יב סימן רס), ובשו”ת חמדת צבי (חלק ד סימן נו), ובשו”ת בצל החכמה (חלק ה סימן יט), ובשו”ת שער שמעון אחד (חלק ד סימן כ), ובשו”ת משנת יוסף (חלק ד סימן נט), ובתשובות והנהגות (חלק ב סימן תריג), ובשו”ת דברות אליהו (חלק ו יורה דעה סימן לח). וכן שמעתי שהורה הגאון האמתי הרב יעקב יוסף זצ”ל שביום שריפת בית אלוקינו ביום י’ מנחם אב שנת תשס”ה מלכות זדון הרשעה, גירשה ועקרה אלפי יהודים מבתיהם, ואכזריות נוראה וקשה, ונתנה את הישובים האלה לבני השפחה לערבים ימ”ש, וחששו שמא ישמעלים יחללו את הקברים שהיו שם, והורה הגאון הרב יעקב זצ”ל להעביר אותם להר הזתים שיש מעלה גדולה יותר להיקבר בירושלים ובהר הזתים.
האם הגר בירושלים יש לו יותר יצר הרע?
והגם שבספרי קום התהלך (ערך ירושלים) דנתי בכל זה שאולי כיום לא כדאי להתגורר בירושלים עיה”ק מחמת דברי הזוהר (פרשת ויצא קנא סוף ע”א) שירושלים בזמן חורבנה ניתן רשות לס”מ לשלוט בה, אמנם עם חכמי התורה יעסקו בתורה בשמחה לס”מ לא תהא שליטה עליהם. עיי”ש. ובפירוש בזוהר חי (פרשת ויצא שם דף שיג ע”א) מהרב מקאמרנא שכתב וזה לשונו: ולכן מי שחס על נפשו לא ידור בירושלים, אם לא צדיק גמור שראוי לישב שם, והא אתייהב רשות לס”מ דהוא עומד עדיין רגלו אחת על פגר מובס, (כוונתו על מקום טומאת הנוצרים אתיש”ו ימ”ש), ורגלו אחת על קודש הקדשים, לכך מרן האר”י לא רצה לעבור דרך ירושלים כלל, ובפרט בזמן הזה שיש שם התגברות מינות, אל ישב אדם פשוט שם, כי סכנה הוא לו אם לא צדיק גמור ונאמן לאלהיו. עכ”ל. וכן בספר חיבת ירושלים (נדפס בירושלים שנת תר”ד) כתב וזה לשונו: ודע כי אמרו שהאריז”ל לא היה בירושלים רק עמד חוץ לירושלים, ודיבר ברוח קדשו כל הפרטים הקשורים לירושלים, ואמר פה מקום זכריה הנביא וכו’, וכן כל הפרטים, ואל העיר עצמה לא נכנס. עכ”ל.
ויש להעיר דהרי בספר החזניונות (חלק ה אות ט) מובא שרבינו האר”י ז”ל אמר למהרח”ו שילך לדור בירושלים ששם עיקר דירתו ומקום השגתו, וכן מובא שם בספר החזיונות (חלק ג אות כז, ובאות נג), וכן העיר בספר שערי ראובן (עמוד עט), ועוד יש להעיר שהרי בזוהר שם מובא שאם תלמידי חכמים עוסקים בתורה בשמחה אין להם מה לחוש, ומי לנו גדול מרבינו האר”י שכל השגותיו ותורתו באו על ידי שמחת הלימוד כפי שהביא בספר חרדים (הקדמה ד”ה התנאי הרביעי), ולכן נראה שהסיבה שרבינו האר”י לא נכנס לירושלים הוא לא מהטעם שכתה הרב זהר חי על הזוהר, אלא מהטעם שכתב בספר אהבת ציון (סימן ד) שרבינו האר”י משיח בן יוסף ולא היה רשאי לבוא בה קודם זמנה. עיי”ש. ובזה תבין מה שכתב רבי שמואל ויטאל בהגהותיו לשער הגילגולים (הקדמה לו) שבזמן רבינו האר”י לא היה אפשר שתבנה ירושלים, אך בזמן מהרח”ו יתכן שכן, ומהרח”ו היה משיח בן יוסף. ובזה יש להבין את כל המעשה שהיה עם אבו ספין שהיה בזמן רבינו חיים ויטאל המהרח”ו, שמביא אותו רבינו החיד”א בספרו שם הגדולים (חלק ב מערכת ח אות טז), וגם רבינו יוסף חיים זיע”א בספרו בן יהוידע (פסחים כד ע”ב, ובסנהדרין לג ע”ב) והזכרתיו בספר התינוק (פרק א אות מ) שמהרח”ו ברח עם שם קדוש בחזרה לדמשק.
אמנם על המובא בזוהר שיש התגברות הקליפות בירושלים, ראה מה שכתב הרמ”ע מפאנו בספרו עשרה מאמרות (מאמר חיקור הדין חלק ב פרק ז) שהיצר הרע שהוא השטן מתגבר ביותר על ירושלים והיינו מה שכתב (זכריה ג, ב) ‘ויאמר ה’ אל השטן יגער ה’ בך השטן ויגער ה’ בך הבוחר בירושלים’, שעל ירושלים צריך גערה בפני עצמה. וכן הגאון מליסא בפירוש על מגילת איכה הנקרא פלגי מים (עמוד סט) כתב נחלתינו נהפכה לזרים היינו מקום השראת שכינה, ועתה נהפכה לזרים, והיינו כחות הטומאה כי סביב רשעים יתהלכון כידוע ליודעי חן. עיי”ש. וכן כתב בספר אמת ליעקב (מערכת ק אות לח, בנדמ”ח עמוד שטו) וזה לשונו: וזה סוד הכתוב בנביא ירמיה (לב, לא) ‘כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת’, כי הקליפה היא על אפו ועל חמתו של הקב”ה, וזה שאמר הכתוב (יחזקאל ה, ד) זאת ירושלים בתוך הגויים שמתיה למקום בית המקדש במקום אמצעי של ירושלים וכו’, ולכן עתה שחרב בית המקדש, וגברה הקליפה, אנחנו רואים בחוש הראות דיש בארץ ישראל תגבורת הקליפה מאוד, ובפרט בירושלים עיה”ק, ואני דקדקתי בזה מאוד וראיתי שכל מי שרוצה לעבוד את ה’ וללמוד יומם ולילה נכנס בו הפלוני ומביא לו יסורים קשים כגידין, עד שמוציא אותו מארץ ישראל, ולפעמים מוציא אותו מן העולם ב”מ, והיינו טעמא כיון דמקום אחיזתם הוא בזה המקום, יש להם כח גדול ואינם רוצים להניח בני אדם שעל ידי מעשיהם ולימודם ועושין להם ביטול, יהי רצון שהקב”ה יעביר ממשלת זדון מן הארץ והיה ה’ למלך על כל הארץ. עיי”ש. והביאו את דבריו בספר דברי תורה (עמוד תשצה), ובספר נחלה לישראל (עמוד קב בהערה) ובספר כעת חיה (סימן ח הביא את דבריו בספר שערי ראובן עמוד עח חשב שהוא לשון המחבר ולא ראה את דברי האמת ליעקב במקורם). עיי”ש. ובדברים אלו תבין מה התכוון הרב אמת ליעקב בהקדמה לספרו שהתגורר בירושלים וסבל עניות קשה וייסורים קשים, ועבר לעיה”ק טבריה, והיינו מה שכתב כאן והבן.
אמנם ראיתי בספר כנסת יעקב (עמוד סד) שהביא שרבינו חיים פלאג’י בספרו ארצות החיים (שער י אות ט) כתב על דברי האמת ליעקב דברים חרפים וזה לשונו: ושרי ליה מאריה למוהר”י נינייו במה שכתב בספרו אמת ליעקב. עיי”ש. וכן הביא שרבינו החיד”א העיר על הרב אמת ליעקב בשו”ת יוסף אומץ (סימן עו), אמנם אנא עבדא לא זכיתי להבין, הרי דברי האמת ליעקב יש להם מקור מהזוהר הנ”ל, אמנם נראה שכוונתם להעיר שמדברי הזוהר מבואר שאם עוסקים בתורה בשמחה אין שליטה לס”מ עליהם ומדברי האמת ליעקב נראה אחרת, אמנם וראה לגאון הנצי”ב בספרו העמק דבר (במבדר לג, נה) שכתב שטבע ארץ ישראל מפתה לעבוד עבודה זרה, שכל מקום שמקודש יותר יש בו התגברות יותר. והניף ידו שנית בשו”ת משיב דבר (חלק א סימן מד). עיי”ש. וראה באריכות מה שכתב בזה בספר דברי תורה (חלק ו אות כה עמוד תשצה), ובספר דרכי חיים ושלום (סימן קפג) ביאר שמחמת כן נהגו האשכנזים לישא כפים כל יום בירשלים, בשונה מכל המקומות, והטעם משום שצריך לבטל את החיצונים המתגברים בירושלים, ולכן מברכים הפורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים אמן, דהיינו שירושלים צריכה שמירה בפני עצנה מחמת תגבורת הקליפה. ובספר נחלה לישראל (עמוד קב בהערה מבן המחבר) לאחר שציטט את כל דברי האמת ליעקב כתב וזה לשונו: ואני דקדקתי בזה מאד, וראיתי שכל מי שרוצה לעבוד את ה’ וללמוד יומם ולילה נכנס בו הפלוני ומביא לו יסורים קשים כגידין, עד שמוציא אותו מארץ ישראל, ולפעמים מוציא אותו מן העולם ב”מ, והיינו טעמא כיון דמקום אחיזתם הוא בזה המקום, יש להם כח גדול ואינם רוצים להניח בני אדם שעל ידי מעשיהם ולימודם עושין להם ביטול. עיי”ש. והניף ידו שנית בספרו כעת חיה (סימן ח הביא את דבריו בספר שערי ראובן עמוד עח). עיי”ש.
ויתכן שמטעם זה רוב חכמי המשנה והתלמוד, וכן בזמן מרן הבית יוסף היו מתגוררים בצפון ארץ ישראל, בגליל ובצפת, אמנם אם טעם זה כנה ונכון, הרי שהיה להם סיבה טובה ומצודקת, ומדוע נענשו אנשי צפת בריעדות אדמה, כפי שהאריך החתם סופר בספרו תורת משה (פרשת אמור), ובשו”ת חתם סופר (יורה דעה סימן רלד), שבצפת היה רעש גדול ביום כד טבת תקצ”ז, וכן ביום ט’ במר חשוון שנת תק”ך, והטעם משום שירושלים עיה”ק תבעה את עלבונה שעזבו אותה והלכו להתגורר בצפת. עיי”ש. ויתכן שבכל אופן היו צריכים לגור בירושלים, ועוד שבספרי קום התהלך (ערך צפת) הזכרתי עוד כמה סיבות מדוע בחרו להתיישב בצפת ובגליל אחרי גירוש ספרד.
אלא שיש להעיר על כל זה דהנה בזוהר הקדוש (פרשת תרומה קנא ע”א) מפורש שהמתים בארץ ישראל אין רשות לס”מ ליטול את נשמותיהם, ובספר צח ואדום (לגאון רבי רפאל טריוויש, בדף ג ע”א ד”ה ומעתה) האריך שגבריאל המלאך הוא לוקח את נשמות הדרים בארץ ישראל, וכן האריכו בזה בספר טוב הארץ (דף צב) בשם מהרח”ו, ובספר חסד לאברהם (מעין ג’ נהר יח, בנמ”ח עמוד קכו) והארכתי בזה למעלה ( ), ולכאורה זה סותר לכל הנ”ל דאם לאחר שחרב בית המקדש יש התגברות הס”מ שהוא מלאך המות כמבואר בגמרא במסכת בבא בתרא (טו ע”א), ובתיקוני הזוהר (תיקון כא דף מט עא, ובתיקון כב דף סו ע”א), היה צריך להיות להפך, ועוד יש להעיר דהרי בגמרא במסכת נדרים (כב ע”א) מבואר שליצר הרע יש פחות שליטה בארץ ישראל מאשר חוץ לארץ, וכן האריך בזה היערות דבש (חלק א דרוש ז) שמחמת קדושת הארץ יש יצר הרע פחות. עיי”ש. וכן בספר סגולת ישראל (מערכת א אות ע) שהדר בארץ ישראל ניצל מעבודה זרה ומזנות. עיי”ש. וזה סותר את כל הנ”ל, אולי יש בחינות וערכים ואיני יודע ליישב את הדברים, וה’ יאיר את עיני אמן.
