מקורות ונימוקים:
קול באשה ערווה
בגמ’ בברכות דף כ”ד. אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר “כי קולך ערב ומראך נאוה”.
כן פסק הרמב”ם להלכה בהלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ב’ בזה”ל: ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור. וכן פסק השולחן ערוך באבן העזר סימן כ”א סעיף א’ בזה”ל: ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה.
האם בנגינה בקאזו שייך קול באשה ערווה
קאזו, (Kazoo) הוא כלי נגינה אמריקאי הדומה לכלי נשיפה. אמנם איננו כלי נשיפה, כי בעוד בכלי נשיפה מספיקה נשיפת אוויר, בקאזו יש צורך לזמזם או לשיר לתוכו ממש, וכאשר שרים, מזמזמים או מהמהמים לתוכו, תנודות האוויר והקול מרטיטות פיסת נייר או פלסטיק קל בתוכו, ובכך הוא מעניק לקול צליל אחר רוטט ושונה.
הואיל וכך היה מקום לומר שאסור לגבר לשמוע אשה מנגנת בכלי זה, הואיל וכאמור איננו כלי נשיפה גרידא, אלא כלי שירה אשר צריך להוציא לתוכו קול של ממש.
אמנם לעניות דעתי אינו כך, הואיל ולמרות שפעולת הנגינה היא על ידי זמזום או המהום או שירה של ממש לתוך הקאזו, אולם הקול היוצא מתוכו איננו קול אשה, אלא קול של קאזו, אשר איננו דומה כלל לקול האשה, ולעולם לא יוכל אדם את זהות השר בקאזו לפי הקול הנשמע מן הקאזו, [אלא”כ מזהה הוא את קול וסגנון נגינתו].
לפיכך לדעתי לא שייך איסור קול באשה ערווה בנגינה בקאזו, הואיל והקול הנשמע מן הקאזו, איננו קול זמר של אשה, ואף איננו קול אדם אלא קול קאזו, ורק פעולת הנגינה נעשית על ידי הוצאת קול לתוכו.
על כן למרות שכפי שכתב בשו”ת יביע אומר חלק א’ אורח חיים סימן ו’ שאסור לגבר לשמוע קול אשה שרה אפילו אם זה על ידי גרמפון או רדיו, אין זה אלא מפני שגם בטיפ או ברדיו שומעים היטב את ערבות קולה של האשה, שאסרה התורה לשומעו כפי שלמדה הגמרא מן הפסוק “כי קולך ערב”, אמנם קול היוצא מן הקאזו איננו קול ערב של אשה, אלא קולו של כלי הקאזו אשר איננו קול האשה, ולפיכך אין איסור לגבר לשומעו.
אמנם למרות האמור, חשוב לציין ולהדגיש, כי באופן כללי פעולת שירה וזמרה של אשה לנוכח גבר שאיננו בעלה, איננו מדרכי הצניעות. וכבר כתב בשו”ת בית שערים, שאין לגבר לשמוע קול אשה שרה אף אם איננו מכירה, כי הדבר מכוער שישמעו הגברים קול זמר אשה. אלא אשה תשיר לנשים, והגבר ישיר לגברים, וכל כבודה בת מלך פנימה, כי כבודה של בת ישראל הוא פנימה בהסתר דבר.
