מקורות ונימוקים:
צום תענית אסתר
תענית אסתר הוא יום צום שקבעו חז”ל לתאריך י”ג באדר, בשנה מעוברת מתענים בי”ג באדר ב’.
הטעם שתיקנו חז”ל ליום צום זה הוא, משום שבימי מרדכי ואסתר, נקהלו היהודים ביום זה כדי להילחם באויביהם ולהינצל מידם, וביום זה צמו היהודים והתפללו לה’ שיושיעם ויעזרם לנצח את המלחמה, על כן גם אנו צמים ביום זה.
טעם נוסף שתיקנו חז”ל ליום צום זה הוא, זכר לתענית של אסתר המלכה, שצמה היא ונערותיה שלשה ימים ושלחה למרדכי שיצום גם הוא כן, כפי שמופיעה במגילת אסתר: “וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום, גם אני ונערותי אצום כן”. ואע”פ שצום זה הוא שלשה ימים, מכל מקום הקלו חכמים וקבעוהו יום אחד זכר לצום זה.
מטעם זה יש שמתענים שלשה ימים, זכר לתענית אסתר שצמה שלשה ימים. כפי שכתב השולחן ערוך או”ח סימן תרפ”ו סעיף ג’.
אולם להלכה פסק השולחן ערוך או”ח סימן תרפ”ו סעיף ב’ שצום תענית אסתר הוא יום אחד בי”ג באדר בלבד,
תאריך צום תענית אסתר השנה – תשפ”ד – 2024
פסק השולחן ערוך, או”ח סימן תרפ”א סעיף ב’, שכאשר חל פורים ביום ראשון וי”ג באדר יוצא בשבת, שמקדימים את הצום ליום חמישי.
לפיכך השנה – תשפ”ד – 2024, שיוצא י”ג באדר בשבת קודש, מקדימים את הצום ליום חמישי שלפני השבת.
הטעם שלא מקדימין את הצום ליום שישי, הוא כפי שכתב המגן אברהם והמשנה ברורה, משום שאין קובעים תענית בערב שבת מפני כבוד השבת, שהרי רגילים בתענית לומר סליחות ותחנונים, ובערב שבת לא יתכן לעשות כן, לפי שלא יוכלו לטרוח לכבוד השבת.
וכיון שצום זה איננו מתחיל מן הערב כמו תשעה באב, אלא מתחיל מהיום, לכן זמנו מעלות השחר שהוא שבעים ושתים דקות קודם נץ החמה, ועד לצאת הכוכבים שהוא כרבע שעה לאחר השקיעה.
מעוברות או מניקות וכן חולים המצטערים פטורים מצום זה
תענית אסתר, איננה אחד מארבעת הצומות המוזכרים בנביא זכריה, ולא נזכרה תענית זו במפורש בכתובים, לפיכך מקילים בה יותר מבשאר תעניות.
כפי שכתב הרמ”א בהגהתו לשו”ע או”ח סימן תרפ”ו סעיף ב’ ותענית זה אינו חובה, לכן יש להקל בו לעת הצורך, כגון למעוברות או מניקות או לחולה שאין בו סכנה, ואפי’ רק כואבי עינים, שאם מצטערים הרבה לא יתענו ויפרעו אח”כ, אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הצבור.
בטעם הדבר שהקילו בצום זה במעוברות או מניקות או בחולים, מובא בשם הגאון רבי יוסף חיים זוננלפד טעם מעניין, בספר האיש על החומה חלק ג’ עמוד 424, שהואיל ותענית אסתר נתקנה זכר לישראל שהתענו כשיצאו למלחמה על אויביהם, כיון שהחולים לא יצאו למלחמה לפיכך לא תקנו חז”ל על החולים לצום.
אמנם קצת יש לתמוה דאם כן גם הנשים שאינם יוצאות למלחמה, לא יצטרכו לצום, ומדוע אם כן תיקנו חז”ל יום צום זה אף על הנשים, אם אינן מעוברות או מניקות. ויש ליישב שאף הם העתירו בתפילה ביום זה, אך אם כן יש לתמוה שמסמתא שאף החולים והחלושים העתירו בתפילה ביום זה. ועוד צריך עיון. אולם פשטות העניין היא שלא תקנו חז”ל צום זה אלא לבריאים.
אף שבמשנה ברורה סימן תרפ”ו ס”ק ד’ הביא מחלוקת לעניין מעוברת בתענית אסתר אם פטורה רק במצטערת או שכל מעוברת פטורה, למעשה המנהג הוא שכל מעוברת פטורה מתענית זו ואינה משלימה.
וכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל בספרו חזון עובדיה פורים [הלכות תענית אסתר ב’ ושם בהערות ס”ק י”ב] שמעוברות או מניקות אף אם אינם מצטערות הרבה אינן צריכות לצום, דאילו מעוברות ומניקות המצטערות אף בשאר הצומות אינן צריכות לצום.
