מקורות ונימוקים:
חיוב טבילת כלי מטבח חשמליים
במדבר פרק ל”א פסוק כ”ג: כָּל־דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם.
בפסוק זה ציוותה התורה לטבול במים כל כלי שהגיע מהגויים, בין חדש בין ישן, כפי שמבואר בדברי הגמרא בעבודה זרה דף ע”ה: בזה”ל: תנא וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר, הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת, ע”כ.
כן פסק השולחן ערוך להלכה יורה דעה סימן ק”כ סעיף א’, בזה”ל:
הקונה מהעובד כוכבים כלי סעודה של מתכת או של זכוכית, או כלים המצופים באבר מבפנים, אף על פי שהם חדשים צריך להטבילם במקווה או מעיין של ארבעים סאה, ע”כ.
מבואר שכל כלי הנרכש מהגויים צריך טבילה אם הוא כלי זכוכית או מתכת, טעם הדבר הוא כדי להוציאם מטומאת הגוי ולהכניסם לקדושת ישראל.
לפיכך קומקום חשמלי, היות והוא כלי הבא במגע עם מי השתיה, וגוף החימום העשוי מתכת נוגעת במים ופעמים גם דפנות הקומקום עשויות זכוכית, לפיכך יש צורך לטבול את הכלי.
וכן כתב בשו”ת בצל החכמה חלק ה סימן ה’ אות ב’ בזה”ל: ודאי מחבת חשמלי וקומקום חשמלי וכה”ג שמכניסין לתוכם אוכלין או מים ומרתיחין ומבשלין אותם בהם, דין הוא שהם חייבים בטבילה ובברכה, כי חוץ ממה שהם מבשלים האוכל ע”י כח החשמל שבכלי עצמו שהוא מעשה עץ, הם גם מחזיקים את האוכל ואת המשקין המתבשלים ומורתחים בתוכם, ולא גרעי משאר כל כלי בישול שחייבים בטבילה בשביל כך.
חשוב לציין, שגם כאשר ניתן לפרק את תחתית הקומקום העשויה מתכת, לא נוכל להימנע מלהטביל את כל הכלי, כפי שכתב בשו”ת מנחת יצחק חלק ב’ סימן ע”ב, שיש צורך להטביל בכלי חשמלי את כל חלקיו.
למרות שחלק גדול מהקומקום נעשה על פי רוב מפלסטיק ורק חלק התחתון עשוי מתכת, לא נוכל לומר שחלק המתכת הוא טפל, שהרי הוא עיקרו של הקומקום ובלעדיו לא יתחממו המים בקומקום, לפיכך יש צורך להטבילו.
כפי המבואר בדברי הרמ”א בהגהתו לשו”ע יו”ד סימן ק”כ סעיף ז’ שכתב בזה”ל: כוס של כסף מחובר בכלי עץ, צריך טבילה. הגה: וכן רחיים של פלפלין, שבתוך העץ יש ברזל קבוע שטוחנין בו, צריך טבילה. וכן המשפכות של ברזל או הברזות של ברזל ושאר מתכות, כולן צריכים טבילה. ודווקא שעיקר הכלי הוא של מתכת, אבל אם עיקר הכלי הוא של עץ רק שמעט ברזל קבוע בו, הואיל ואפשר להשתמש בו בלא הברזל, אין צריך טבילה. אבל כלי המתוקן ביתדות של ברזל, ובלא היתדות לא היה אפשר להשתמש בו, והם מבפנים, צריך טבילה, ע”כ.
פתרונות למנוע חשש קלקול בטבילת מכשיר חשמלי במקווה
חשוב לציין כי למרות שעל פי הוראות היצרן אין להטביל כלים חשמליים במים, המוחש לא יוכחש, והניסיון מלמד, כי כלי מטבח חשמליים שאינם דיגיטליים, אלא מכניים פשוטים כדוגמת קומקום חשמלי רגיל, טוסטר או סיר חשמלי וכדו’, אינם מתקלקלים כלל מטבילה במים, ככל שממתינים לאחר טבילתם עד לייבוש ‘מושלם’.
אולם המעוניין להימנע מהטבלת הכלי במים, יוכל ליתנו במתנה לגוי, ולאחר מכן לשאול את הכלי ולהשתמש בו לכל צרכיו, כי כלי גוי שמשתמשים בו בהשאלה איננו צריך טבילה. כפי המבואר בשולחן ערוך יו”ד סימן ק”כ סעיף ח’ שישראל השואל או שוכר כלי מהגוי, אינו טעון טבילה. וכן כתב בשו”ת מנח”י חלק ה’ סימן קכ”ו אות ב’.
פתרון נוסף יש שכתבו, שהיהודי יקלקל את המכשיר ויתקנו מחדש במעשה אומן, כגון שינתק חוט ויחברו לאחר מכן, כי בכך מבטלו מהיות כלי, וכאשר מתקנו נמצא שהיהודי עושהו לכלי, ולכך איננו צריך טבילה. ויסוד זה בנוי הוא על דברי הפתחי תשובה יו”ד ק”כ ס”ק א’, שציין לדברי החכמת אדם שכתב לגבי יורות גדולות שנקנות מן הגוי, שאין להם תקנה אלא שיטבילם או ינקוב בהם נקב גדול שיתבטל מתורת כלי ואח”כ יתקן אומן ישראל.
אולם רבים פקפקו על היתר זה, הואיל והקומקום ראוי לשימוש ככלי לשמור בו מים, גם אם לא תהא לו אפשרות לחמם את המים, אם כן לא בטל מתורת כלי בקלקול מערכת החשמל שבו, עד שיתקלקל מלהיות כלי.
