ייחוד בן עם ‘ביבי סיטר’ כשההורים יצאו לנופש

נימוקים ומקורות

נעמוד כאן בהרחבה על צדדי היתר הדבר

יחוד עם: א’ הרבה נשים, ב’ בלילה, ג’ כשקרובותיו נמצאות

ראשית, לכאורה מכיון דאיכא הכא רבות בנות עשו חיל, אתינא בזה למחלוקת הראשונים, ששיטת רש”י (קידושין פב. ד”ה לא) שמה שאסור לאיש להתייחד עם נשים היינו דוקא שתי נשים אבל עם הרבה נשים מותר, ולא שיטה יחידאה היא אלא כך סברי גם תור”י הזקן (שם) תור”פ (שם) יד רמה (שם) מאירי (שם פ: במשנה ד”ה אמר המאירי) ריא”ז (בפסקיו שם פ”ד ה”ד אות יב) רבינו יעקב מלונדרץ (עץ חיים הלכות נדה ועריות פרק יג) רבינו אלעזר אשכנזי (חידושים קדמונים, במשנה שם) והרשב”א בתשובה (ח”א סימן תקפז וסימן אלף קעח). לעומת זאת התוספות (שם ד”ה לא יתייחד) דחו פירוש רש”י ואסרו גם בהרבה נשים, וכן כתבו הרא”ש (בפסקיו שם סימן כז, ועיין בתוספותיו לעיל עג:) ריטב”א (שם במשנה) נימוקי יוסף (שם) וסמ”ק (מצוה צט), ועיין רמב”ן (בגמרא שם, וע”ע לו בחידושיו לנדה ה: ד”ה מכדי). וכן דעת הרמב”ם (פכ”ב מאיסו”ב ה”ח) שלא יתייחד איש אפילו עם נשים הרבה, וכמותו סתם מרן השו”ע (בסעיף ה). אך הרמ”א (בסוף הסעיף) כתב שיש מתירין איש אחד עם נשים הרבה, ויש להסתפק האם מכריע כמותם או שרק הביאם לצירוף לקולא וכדומה (עיין בספר אבן ברורה סימן כב הערה תלט שהבאתי שנחלקו בזה הפוסקים), ועכ”פ הכא דיינינן בבני ספרד דגררינן בתר מרן השו”ע ובודאי אין להם להקל בזה, אלא שנראה שיש בזה צירוף קולא מכיון שזו שיטת הרבה ראשונים בפרט שזה נידון של יחוד דרבנן.

ואולם הכא דיינינן גם לגבי יחוד בלילה, ובזה מצאנו ברמ”א (שם באמצע הסעיף) שכתב בדעת הסוברים שמותר לאשה אחת עם שני אנשים, שבלילה אין היתר בשנים אלא בעינן שלשה, משום שחוששים בעת שיישן אחד מהם ילך השני ויעשה עמה איסור. ולפי זה לכאורה יהיה אסור להתייחד בלילה אפילו עם שלש נשים, דחיישינן דילמא אדשכיבא חדא מינייהו אזיל ועביד איסורא בהדי הנך תרתי, דהא לכולי עלמא עם שתי נשים מיהת לא יתייחד, וא”כ יצטרכו להיות ארבעה נשים שאז גם אם תישן אחת ישארו שלש ניעורות, וכן מבואר בשו”ת בית יהודה (עייאש, אה”ע סימן יג), ובב”ח (אות ט ד”ה אין ממנין) ופנ”י (קידושין פ: בתוד”ה ר”ש) משמע טפי דאסור אפילו בארבע נשים או יותר, אכן פשטות דברי הרמ”א גופיה דסגי בשלש נשים אפילו בלילה, וראה באגרות משה (אה”ע ח”ד סימן סה אות כ) מה שכתב סברא מדוע בנשים לא הצריכו אחת נוספת בלילה, והעלה שאין לסמוך עליה להקל אלא בשעת הדחק.

ולכאורה כל זה שייך בנידון דנן [אילו היו המתייחדים אשכנזים], אם לא שננקוט להחמיר טפי, מכיון שאין אנו דנים כאן על חשש שינה אלא על מצב שבאמת כולם הולכות לישון ובזה אולי חוששים גם בהרבה נשים, ואכמ”ל.

אכן באמת כל זה לא שייכא בעניננו, וכמו שיבואר. ראשית, הכא אנו דנים על בנות שהן קרובות של הבן המתייחד, ואין נידון כלל מצידן (שהרי בודאי לא יבוא עליהן) אלא הנידון מצד השמרטפית שנמצאת שם. והשאלה האם קרובות עדיפי על נשים בעלמא מכיון שבודאי לא יזנה עמהם, או דילמא גריעי מינייהו כי יחפו עליו, או דילמא שוו להו, וקושטא שיש בזה מחלוקת גדולה בפוסקים (עיין מה שהבאתי באבן ברורה שם ס”ק לה) ואכמ”ל. ואף אם ננקוט להיתרא בשמירת קרובות, מכל מקום לגבי שתי אחיות העיקר לאסור בזה, כמבואר באגרות משה (אה”ע ח”ד סוף סימן סד).

אולם באמת כאן זה נידון שונה, דלא אתינא עלה מצד ריבוי נשים, אלא מצד שמירת תינוקת, כמבואר בשולחן ערוך (סעיף י) שמותר להתייחד עם אשה שיש עמה תינוקת קטנה שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, שאינה מזנה לפניה לפי שהיא מגלה את סודה. ובזאת באנו לדון בהאי היתרא דתינוקת, דהנה גם לגביו מסתברא דאיכא חומרא דלילה דחיישינן שהשומר יישן, ומשום הכי בעינן לשומר נוסף, וכן פסקו כל מחברי זמננו, ראה בדבר הלכה (סימן ד סעיף ט) ודברי סופרים (אות קי) ושו”ת חיי הלוי (ח”ב סימן עח אות כב) וקובץ תל תלפיות (חלק סג עמ’ מב). אכן בנידון דידן שפיר איכא היתרא ברווחא, שהרי נמצאות שם שלש בנות, אלא שיש לדון אי הוו בגיל שמירה, דהיינו שכבר הגיעו לגיל שיודעות טעם ביאה ועדיין לא הגיעו לגיל שמוסרות עצמן לביאה, ורבו הדעות בשיעור הגיל, ובמקום אחר (אב”ר שם ס”ק קלג, על פי הגן נעול) העליתי להלכה שהגיל שמועיל כשמירה הוא מגיל חמש עד גיל תשע שנים, ובשעת הדחק אפשר להקל בילדה עד גיל אחד עשר שנה, ובשעת צורך גדול ושעת הדחק כשאי אפשר בענין אחר המיקל בילדה עד גיל שתים עשרה ואפשר אף בתינוקת מגיל שלש אין מזניחים אותו. ובנידוננו, האחת שהיא בת שמונה ודאי הויא שומרת, ושתים הנוספות שהגדולה בת אחת עשרה 11 והקטנה בת 4 מצטרפות בשעה”ד וכו’, והכא שהנידון רק לתוספת שמירה, יש לומר דמצטרפי בצורך כל שהוא ולא צריך שעה”ד גדול, מה גם שיש חולקין על כל עיקר חומרת לילה (עיין אב”ר שם סוף ס”ק עד) ולשיטתם הכא נמי סגי בשומרת אחת.

היתר תינוקת הנחשבת שומרת למתייחדים

וגם יש לדון בהיתרא דתינוקת, מה הדין כאשר היא קרובה של המתייחד או המתייחדת, ובאבן ברורה (שם ס”ק קלא) כתבתי דאמנם יש שני אחרונים שכתבו ששמירת תינוק או תינוקת מועילה דוקא כשהם זרים ולא כשהם בני האיש או האשה המתייחדים, אבל רוב הפוסקים העלו שאפילו אם התינוק או התינוקת שייכים לאחד המתייחדים מהווים הם שמירה ומתירים הם את היחוד, וכפשטות השולחן ערוך שסתם הדבר ולא חילק בזה, עיי”ש. ובאמת דהכא עדיף טפי, שיש לומר שהאוסרים איירו דוקא כשהתינוקת שייכת לאחד מהמתייחדים דהיינו שהיא הבת שלו או שלה, שאז חוששת מלספר מה שראתה אצל אימה או אביה, משא”כ אחות של המתייחדת לא גריעא מסתם שומרת, ובאמת מסתברא דאדרבא עדיפא מסתם תינוקת שיש אפשרות שתלך ותספר בשוק, דהכא מסתמא ודאי תספר להוריה על מאורע חריג שראתה בביתם עם אחיה והשמרטפית, וכמובן.

ויוצא לנו שיש מקום להתיר, אלא שכיון שאין זה היתר מרווח, לכן שפיר יש ענין בתוספות שנאמרו בתחילה שביום כשאפשר ישאירו הדלת פתוחה ובלילה תבוא האמא של השמרטפית לבקר מידי פעם [ובענין זה של כניסת שכן שיש לו מפתח, הארכתי טובא במקו”א אימתי חשיב כפ”פ לרה”ר, ולא ע”ט האסף], וגם יש צירוף חשוב להיתר במה שהבית מוסרט ומתועד אצל ההורים, שבודאי זה מוריד בהרבה את החשש לאיזו פירצה מצד הבן [אע”פ שאין זה דבר המועיל לעצמו, וכפי שביארתי כאן (בדין יחוד במקום המתועד ע”י מצלמות), דעיקר ההוראה היא לא לסמוך על מצלמות, ובפרט בנידון דנן שאינן מצלמות את פנים החדרים], וכמובן יש ענין בתוספת האזהרה לילד שלא יצא מחדרו בלילה.

עוד פרטי וחקרי הלכות בזה

ובאמת שהיה מקום להאריך ביחוד כגון דא שהאיש והאשה נמצאים בחדרים נפרדים ויש להם מסדרון משותף, אם יש בזה גדר יחוד [שלדעת הדברי מלכיאל (ח”ד סימן קב) וציץ אליעזר (ח”ו ס”מ פ”ח) שרי, ולדעת החזון איש (דבר הלכה סימן יא הערה ח, ועיין בשו”ת אגורה באהלך עולמים ח”ג סימן יט) איכא בזה חומרא דפנימי וחיצון, ויש בדין זה עוד פרטים ופרטי פרטים ואכמ”ל].

גם יש לדון אי מהני מה שהבן נועל על עצמו את החדר (אכן יתכן שבגילו עדיף לא לומר לו זאת כי אז אדרבא זה יעורר יצרו ודו”ק), וכן אם השמרטפית תנעל על עצמה את חדרה (אלא שהיא תצטרך לפותחו כשתלך להתפנות), וגם בזה יש אריכות גדולה, עיין למו”ר ראש בית מדרשנו הגאון רבי אליהו בחבוט שליט”א בשושנת העמקים (חו”ק שורש ו סימן ד), ונראה לי שבזה ההוראה היא לפי הענין (עד כמה היא נצרכת לצאת מחדרה בלילה, ומה קורה עם שאר הילדות וכו’, וגם יש להיזהר שהבן לא יהיה בגדר גס בה וד”ל) ודברים שעל פה אין אני רשאי לפרטם בכתב, ותן לחכם ויחכם עוד.