מקורות ונימוקים:
תשובה: העושה צינתור לשם הרחבת כלי הדם, יש לברך ברכת הגומל ואפילו לא נעשה הדבר בהרדמה כללית וגם אם לא הניחו “סטנד”.כן נראה פשוט ואף אם הניתוח נערך שלא ע”י הרדמה כללית ורק בהרדמה מקומית. וכן העובר פעולת צינתור בלבו אפילו אם לא נעשה על ידי בלון וכד’, חייב לברך, וכ”כ בספר הליכות שלמה – תפלה (פכ”ג אות ב’). ובכלל זה כל מי שעשה ניתוח אפילו פשוט כגון, טחורים או ניתוח שבר, יש לברך ברכת הגומל, ראה בשו”ת ציץ אליעזר חי”ב (סימן יח), וטעמו, דהגם שבאמצעים הרפואיים שנתחדשו ושנוקטים בהם לפני ואחרי הניתוח, מפחיתים הם את הסכנה, מ”מ אנו עדים בכל זאת על מקרים שבהם לא ניצול מהניתוח, אם מפאת חולשת הגוף אם מפאת זיהום וכה”ג, וא”כ ברור הדבר שהמנותח היה בגדר סכנה, ובהינצלו צריך לברך ברכת הגומל בשם ומלכות. וכן העלה בספר נשמת אברהם ח”ד (סי’ ריט) בשם הגרש”ז אויערבאך זצ”ל. ואע”ג שכתב, בספר אורחות רבינו ח”א (עמוד צא) בשם הגר”י קנייבסקי זצ”ל דיש להסתפק בניתוחי שבר פשוטים. וכן בנשמת אברהם (שם) כתב, דאפשר דבזמננו נשתנה הדבר. מ”מ אין ספיקם אלא אליבא דהרמ”א שכתב, דרק בחולי שיש בו סכנה יש לברך, אולם אנן דנקטי בתר שיפולי גלימא דמרן השו”ע ז”ל ואיהו ס”ל, דבכל חולי יש לברך ואף אם אין כרוך סכנה בדבר, פשוט שצריך לברך. וכ”כ בספר מרן זצוק”ל בספרו הליכות עולם (ש”א פרשת עקב עמוד קעה), דכל ני שהיה רתוק למיטתו אפילו יום אחד אפילו היה בחולי שאין בו סכנה, מברך ברכת הגומל, יעו”ש דפליג ע”ד הבא”ח. ולפי שבצינתורים מעין אלו בדרך כלל החולה מרותק יום אחד למיטתו, פשוט שיש לברך לבני ספרד ואף לבני אשכנז.
אולם אם הבדיקה נעשתה רק על ידי רנטגן ללא כניסה פולשנית לגוף, אין לברך.
