שאלה: ההורים שלי המליצו לי ללמוד הכשרה בסיסית בהייטק, למקצוע שנקרא “בודק QA”.
בדיקת תוכנה היא חלק חשוב מתהליך פיתוח התוכנה, במסגרתה בודק התוכנה מתכנן ומריץ בדיקות על התוכנה במטרה למצוא תקלות וחריגות ולוודא את עמידתה בדרישות הלקוח. הבודק עובד בשיתוף עם מפתח התוכנה, במטרה לשפר את איכותה ולצמצם באגים במערכת.
להלן כמה שאלות בטרם ארצה ללמוד מקצוע זה, לברר האם עלולה להיות בעיה במקצוע זה:
בהנחה והמוצר שמפתחים עושה איסורים הלכתיים, למשל מסייע למשהו שאסור ע”פ ההלכה לסייע, מסייע לארגון שנוגד את ההלכה, עושים בעזרתו דברים שאסורים ע”פ דין תורה וכו’. [ אין לי כרגע דוגמא, אבל נניח שישנו כזה מוצר, השאלה היא עקרונית]
האם בודק התוכנה עובר על איסור מסייע או איסור אחר בבדיקת התוכנה וכל העבודה שלי עצמו, כי תורם למוצר שכרוך באיסורים הלכתיים? והאם יש הבדל האם התוכנה עצמה אסורה [כלומר שעצם השימוש בה אסור, שוב אין לי דוגמא אבל נניח], או שרק אפשר בעזרתה להשתמש באופן הנוגד את ההלכה, אך זה תלוי במשתמש עצמו וכו’? וכמובן שבכל מקרה יהיה מי שיעשה את הדברים אם לא אני יעשה.
תשובה: קראתי בעיון את שאלתך, ומתוך שאלתך ניכר כי יראי שמים אתה, ובטוחני שתראה בסיעתא דשמיא במעשיך והצלחה בלימודיך!
ולעצם הענין, תלוי הדבר, אם בתוכנה עצמה שלה אתה מסייע יש בה דברים הנוגדים את ההלכה, יש בזה משום מסייע לדבר עבירה, ואפילו אם אחרים יעשו את עבודה זו גם מבלעדך.
אמנם אם בתוכנה עצמה אין בה דבר הנוגד את ההלכה אלא ששייך לעשות עם החומר דבר הנוגד להלכה, מותר לך לסייע, כיון שאתה לא מסייע בעצם האיסור, דוגמא לדבר, כגון מוכר גפרורים או קדירה ליהודי חילוני, שאין בזה איסור מסייע, למרות שהוא ידליק עם האש בשבת או יבשל בסיר נבילות וטריפות, כיון שאני לא מסייע ממש באיסור, אלא נתתי לו דבר המותר והוא פועל עמו איסור. ובכה”ג אין בזה משום מסייע.
מקורות:
בגדר מסייע לדבר עבירה
ראה בריטב”א בע”ז (דף סג.) גבי מה דאי’ התם נותן אדם מעות לחמריו ופועליו ואומר להם לכו ואכלו בדינר זה, צאו ושתו בדינר זה, ואינו חושש לא משום שביעית ולא משום מעשר, והק’ הריטב”א אמאי אין לחוש משום לפני עור, ותי’ דמהכא שמעינן דכל שאין נותנים לו האיסור עצמו והדבר ספק אם יקח האיסור אם לאו, אין בו משום לפני עור.
גם בשו”ת אגרות משה (חיו”ד ח”א סי’ עב), כתב, דבמקום שאינו יכול לקנות את דבר האיסור במקום האחר ויכול להשיגו רק על ידו, אם אין הדבר מיוחד רק לעבירה, אין בו משום לפני עור, ואף במקום דליכא למיתלי בהיתר כלל, והוכיח כן ממתני’ שביעית (פ”ה משנה ו’) דתנן זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור, לאיסור ולהיתר מותר, ואיירי התם בחשוד על השביעית, ודין זה הוא אף בלא דרכי שלום, והסברא לכך, מפני שתלוי במוכר שהוא מתכוון למכור לו לדבר היתר ונמצא שאין במעשה של המוכר עשיית מכשול לפי שלא נתווסף שום מעשה בשביל העבירה שיעשה, ומה שעל ידי זה יוכל לעשות העבירה, הוא רק גרם שיכשיל את עצמו שזה לא נאסר, ועפי”ז התיר להשכיר אולמות ליהודים שאינם שומרים תורה ומצוות אף אם יודע ודאי שיאכלו שם מאכלות אסורות וכן ירקדו שם בפריצות, כיון שהאולם מיועד גם לדברי היתר, וזה אינו מדין תלייה בהיתר, אלא אף אם ליכא למיתלי כלל, כגון, שאמרו לו שיעשו שם איסור, מ”מ מותר להשכיר להם כיון שמחשיב את השכירות לדברי ההיתר שבשכירות.
וגם הגרש”ז אויערבאך זצ”ל בספרו מנחת שלמה ח”א (סי’ לה ס”ק ב’) התיר להשכיר דירה לחילוני, וכן למכור לו כלים שאינם טבולים ואע”פ שאפשר וישתמש בהם לבישול נו”ט או שישתמש בקדירות אלו ללא טבילה, מ”מ כיון דלא נותן לו חפצא דאיסורא כנבילה ויין לנזיר, אלא יהיב ליה חפץ של היתר והלה משתמש בו לאיסור, אין לאסור. ובאמת שכבר קדם לו בסברא זו הגאון מהרש”ם ח”ב (סימן קפד) והתיר עפי”ז להשכיר חנותו ליהודי מחלל שבת שמספר בשבת בפרהסיא. והוא הדין בנד”ד דאינו חפצא של איסור הואיל ואפשר להשתמש במכונות אלו בהיתר בימות החול, שרי, ולא דמי לנזיר דלא מצי לשתות היין כלל בהיתר.
אם יש איסור מסייע לדבר עבירה כשאחרים יעשו בין כה את האיסור:
אולם אם התוכנה עצמה יש בה דברים הנוגדים את ההלכה ודאי שאסור לך לסייע לתוכנה ולקדמה, שהרי בזה אתה שותף להכשיל את הרבים, ואע”פ שאחרים יעשו זאת בלעדך, אף שאין בזה משום לפני עוור דהוי רק ביד עברא דנהרא, מ”מ משום יש בזה משום מסייע וכמ”ש התוס’ במסכת שבת (ג.), וברא”ש (שם), וברמ”א בהגה (יו”ד סי’ קנא), ובמשנה למלך (פ”ד מהל’ מלווה ולווה הלכה ב’), ודו”ק כי קיצרתי.
