מקורות ונימוקים:
המיסטיקה בתורה
בתורה נאמרו איסורים שונים הנוגעים למיסטיקה כגון: האיסור לכשף, לנחש, לעונן, או לדרוש אחר המתים בכל מיני אפשרויות בכללן באמצעות אוב וידועני.
כמו כן ציוותה התורה במצוות עשה “תמים תהיה עם ה’ אלוקיך”. ויש האומרים שאין זה מצוות עשה אלא הנהגה ראויה שציוותה אותנו התורה לנהוג על פיה.
חשוב לבאר, שהאיסור לנחש לעונן או לדרוש אחר המתים, איננו משום שאין בכך שום דבר והכל שקר ורעות רוח, אלא הוא למרות שיתכן שיש בכך ממש, כפי שכתב הרשב”א בתשובה חלק א’ סימן תי”ג, שיש בכל הדברים הללו כוחות טומאה, וכפי שאנו רואים גם בימינו שאלו הדורשים אחר המתים יש בידם נתונים שאינם הגיוניים.
לא אכחד שהרמב”ם בהלכות עבודה זרה פרק י”א הלכה ט”ז כתב שאין בכל הדברים הללו כוח, אולם דבריו נסתרים מרוב דברי הראשונים, ומכמה סוגיות הגמרא, ועיין בדברי הגר”א יו”ד סי’ קע”ט שכתב שהפילוסופיה הטעתה את הרמב”ם בדבר זה.
האיסור ההלכתי לפנות למגידי עתידות
איסור הדרישה אחר העתיד באמצעיים מיסטיים אף נפסקה להלכה, שפי שפסקו השו”ע והרמ”א, יו”ד סימן קע”ט סעיף א’, בזה”ל: אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות. משום שנאמר תמים תהיה עם ה’ אלהיך (דברים יח, יג), וכ”ש דאסור לשאול בקוסמים ומנחשים ומכשפים.