שאלה: כשיש סתירה בין “כבוד שבת” ל”עונג שבת” מה יש להעדיף, כגון, יש דין לכבד את השבת על ידי נעלים מכובדות אך בשבילי לא נוח לי ואני רוצה ללכת עם נעלי בית האם מותר או שבשביל “כבוד שבת” צריך להתאמץ?
תשובה: אם אתה מצטער בלבישת נעלי שבת, יש להעדיף נעלים אחרות – נוחות למרות שאינם יפות כמו נעלי השבת, ואם אין לך כלל נעלי שבת נוחות עבורך, יש להעדיף אפילו נעלי בית, דעונג שבת עדיף.
מקורות
ראיתי שנשאל בזה מרן החזון איש זצ”ל לענין מי שמצטער בענידת עניבה בשבת קודש בפרט בימי קיץ החמים, האם כבוד שבת עדיף על עונג שבת, בזה. והשיב: שאם עונג אין גם כבוד אין, וע”כ במקום שמצטערים יכולים להסירה. והביא דבריו בספר עלינו לשבח – שמות (עמ’ תקלא), ושכן שמע מפי הגר”ח קנייבסקי שליט”א.
ונראה להביא סייעתא לדברי החזו”א ממה שפסק השו”ע (סימן רפח סעיף ב’) וז”ל: י”א שאדם שמזיק לו האכילה, דאז עונג הוא לו שלא לאכול, לא יאכל. הרי דאף שמצווה לכבד ולענג את השבת במאכלים משובחים, מ”מ אזלינן בתר אדם זה, ואם מצטער בכך ואין לו עונג בזה, ליכא עליה שום חיוב.
וכן מוכח ממ”ש הרמ”א (שם), דהוא הדין מי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו, מותר לו לבכות בשבת. הרי דאף שבכיה בשבת הוי חסרון בכבוד שבת, מ”מ כיון שנהנה ומתענג בזה, עונג שבת עדיף.
וכן מוכח ממ”ש השו”ע (סי’ שא סעיף ב’) דבחורים המתענגים בקפיצתם ובמרוצתם מותרים, הרי דאע”ג דאיכא בזה חסרון בכבוד שבת, מ”מ כיון שנהנים, אין בזה כבוד שבת. ומיניה לנד”ד.
