מהי רוח הקודש – האם יש היום רוח הקודש

שאלה:

שלום הרב

רציתי לשאול מהי רוח הקודש?

והאם יש היום רוח הקודש?

תודה רבה

תשובה:

שאלתך חשובה ומעניינת

רוח הקודש היא, כל השגת חכמה או השגה רוחנית המושגת בהשפעה מלמעלה ולא כהשגה טבעית.

צריך לדעת כי ישנן כמה וכמה דרגות במושג שנקרא רוח הקודש, כאשר הדרגה הגבוהה ביותר היא דרגת הנבואה והיא איננה קיימת כיום, אולם שאר הדרגות שאחריה קיימות גם כיום.

להלן כמה דרגות שונות ברוח הקודש:

• דרגת הנבואה, שמתנבא הנביא את דברי ה’. דרגה זו איננה קיימת בזמננו עוד, הואיל ופסקה משמתו אחרוני הנביאים שהם חגי זכריה ומלאכי.

• דרגת רוח הקודש, השורה על הלומדים תורה לשמה שמשיגים הארות ‘בתורה’ יותר מכוחם.

• דרגת רוח הקודש ששם הקב”ה בפי האדם הגדול שדבק בה’ יתברך את הראיה הנכונה והמחשבה הנכונה לייעץ מה לעשות.

• דרגת סייעתא דשמיא שלא תצא תקלה מפיו של האדם הגדול גם כאשר איננו רואה יותר.

• דרגת רוח הקודש המגיעה מנקיות הדעת של האדם הגדול הנשאל שמכוון לשם שמים ולשם תועלת השואל ללא נגיעות אישיות כלל.

• דרגת רוח הקודש השורה על האדם הגדול הנשאל מכוח אמונתו התמימה של השואל המאמין באדם הגדול אותו הוא שואל, ובזה נותן לו כוח וסייעתא דשמיא.

כל דרגה מאלו הדרגות, מלבד דרגת הנבואה, קיימת גם היום אצל חכמי ומנהיגי הדור היחידים, לפיכך מקפידים ומשתדלים אנו בכל דבר לשאול דעת תורה, על מנת לזכות לסייעתא דשמיא ולרוח הקודש השורה על גדולי התורה.

בברכה לסייעתא דשמיא והצלחה בכל העניינים

מקורות ונימוקים:

מהי רוח הקודש

הרמח”ל בדרך ה’ חלק ג פרק ג’ כתב לבאר, כי רוח הקודש היא, השגה והשכלה מושפעת מלמעלה, מעבר להשגה הטבעית המושגת באמצעות השתדלות והתאמצות האדם ללמוד ולהבין.

ז”ל הרמח”ל שם:

הנה חקק הבורא, יתברך שמו, בטבעו של האדם, שיהיה מתלמד מבין ומשכיל בהשקיפו על הנמצאים ובחינותיהם, וממה שמתגלה לפניו יתבונן וידרוש את שאינו מתגלה, עד שישיגהו ויעמוד עליו – וזהו דרך ההשכלה הטבעית. אמנם עוד גזר, שתימצא לו השכלה מעולה מזו מאד, והיא ההשכלה הנשפעת, והיינו שיושפע לו שפע ממנו, יתברך שמו, על ידי איזה אמצעים שהכין לזה, ובהגיע השפע ההוא אל שכלו, תוקבע בו ידיעת ענין מה בברור בבלתי ספק ובבלתי טעות, וידע הדבר בשלמות, סיבותיו ותולדותיו, כל דבר במדרגתו, וענין זה נקרא “רוח הקודש”.

והנה בדרך זה ישיג ענינים מה שבגדר ההשכלה הטבעית, אך ביותר ברור, וכמו שזכרנו, וישיג גם כן ענינים מה שאין בגדר ההשכלה הטבעית שתשיגם, ומכלל זה העתידות ונסתרות.

האם יש היום נבואה

בתורה בראשית כ”ז, רבקה מצווה את בנה יעקב ללכת להגיש אוכל לאביו יצחק על מנת שיברכהו, יעקב פוחד שמא יביא על עצמו בכך קללה ולא ברכה. כתשובה לכך עונה לו אמו, “עלי קללתך בני”.

בביאור תשובת רבקה לבנה יעקב, מפרש בתרגום אונקלוס, שאמרה לו אמו כך: נאמר לי בנבואה שלא יבוא עליך קללה, לכן אין לך לדאוג מכך.

העיקר השישי שמונה הרמב”ם בי”ג עיקרי האמונה, הוא שנאמין באמונה שלמה שכל דברי הנביאים אמת.

אלא שדרגה זו פסקה מאתנו, עם מותם של הנביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי, כפי המבואר בגמרא בסוטה מ”ח: ת”ר משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ואף על פי כן היו משתמשים בבת קול וכו’. ורוח הקודש שהזכירה הגמרא בזה היא הנבואה.

דרגות שונות ברוח הקודש

דרגת רוח הקודש מצאנו לדוגמא בדברי הגמרא בעירובין דף ס”ד: איתא, מעשה ברבן גמליאל שהיה רוכב על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב והיה רבי אילעאי מהלך אחריו מצא גלוסקין בדרך אמר לו אילעאי טול גלוסקין מן הדרך מצא נכרי אחד אמר לו מבגאי טול גלוסקין הללו מאילעאי ניטפל לו רבי אילעאי אמר לו מהיכן אתה אמר לו מעיירות של בורגנין ומה שמך מבגאי שמני כלום היכירך רבן גמליאל מעולם אמר לו לאו באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש.

אכן כבר כתב הרמח”ל בדרך ה’ חלק ג’ פרק ג’, כי ישנן מדרגות על מדרגות בעניין רוח הקודש, בין בענין כח השפע הנשפע, בין בזמן הישפעו, בין בדרך הגיעו אל האדם, ובמהות הדברים המתגלים ונודעים לו על ידי זה, אמנם בכולן תהיה ההשפעה בדרך שירגיש בה המושפע בברור.

יתר על כן, יתכן ויושפע בלב האדם שפע שיעמידהו על תוכן ענין מהעניינים, אך לא ירגיש בו המושפע אלא כמו שנופלת מחשבה בלבבו וייקרא זה לפעמים על דרך הרחבה “רוח הקודש” בדברי חכמינו, זכרונם לברכה, או השפעה נסתרת; אבל רוח הקודש באמת הוא שיהיה ניכר ונרגש בברור לבעליו, וכמו שזכרנו.

כלומר למרות הסתלקות דרגת הנבואה שהיא הדרגה העליונה ביותר ברוח הקודש, לא פסקו הדרגות הנוספות של רוח הקודש הפחותות מן הנבואה, שהינם בבחינת רוח הקודש, או שנקראות כן על דרך ההרחבה “רוח הקודש”.

להלן נמנה כמה דרגות שונות ברוח הקודש שמצאנו בדברי חז”ל:

• דרגת רוח הקודש השורה על הלומדים תורה לשמה שמשיגים הארות ‘בתורה’ יותר מכוחם.
• דרגת רוח הקודש ששם הקב”ה בפי האדם הגדול שדבק בה’ יתברך את הראיה הנכונה והמחשבה הנכונה לייעץ מה לעשות.
• דרגת סייעתא דשמיא שלא תצא תקלה מפיו של האדם הגדול גם כאשר איננו רואה יותר.
• דרגת רוח הקודש המגיעה מנקיות הדעת של האדם הגדול הנשאל שמכוון לשם שמים ולשם תועלת השואל ללא נגיעות אישיות כלל.
• דרגת רוח הקודש השורה על האדם הגדול הנשאל מכוח אמונתו התמימה של השואל המאמין באדם הגדול אותו הוא שואל, ובזה נותן לו כוח וסייעתא דשמיא.

בעניין זה חשוב לציין לדברי החתם סופר בתשובה חלק א אורח חיים סימן ר”ח, שם כתב בתוך תוכן תשובתו בזה”ל:

והיטב אשר דיבר מעלתו כי מ”ש הראב”ד בהלכות לולב “כבר הופיע רוה”ק בבית מדרשינו”, וכיוצא בזה כמה פעמים, אין רוצה לומר רוה”ק כמו שהיה לדע”ה וחביריו, אבל היינו רוח ה’ על עוסקי תורה לשמה אשר זוכים לכוון האמת אפילו אם לפי טבע חכמתם ושכלם לא ישיגו ידיהם תושי’ כזו מ”מ הקדוש ברוך הוא בחסדו יהיב חכמתא לחכימא לפי שעה. וכזה זכה עתניאל בן קנז לכוון האמת ע”י פלפול וק”ו וגז”ש [כתמורה ט”ז ע”א] מה שלא הי’ בטבע חכמתו להשיג זה, ועד”ז אחז”ל פ”ק דב”ב [י”ב ע”א] אעפ”י שניטלה הנבואה מן הנביאים מחכמים לא ניטלה, לא כמו שהסביר מעלתו שהחכמה לא נטלה מהחכמים, לא משמע כן, אלא הנבואה לא ניטלה מהחכמים, פי’ אותו חלק נבואה שמשיג ע”ד חכמתו שהעוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה [כאבות פ”ו א’] בשכלו וחכמתו אעפ”י שאיננו בכח תולדות טבע שכלו, רצה ש”ס להוכיח כן ממעשים בכל יום שת”ח משיג לשכליותו של ר”ע דאמר מילתי’ מעצמו ואשתכח משמי’ דר’ עקיבא כוותיה ואנו יודעים שאין שכלו של זה מגיע לעקבות דר’ עקיבא, שמע מינה ע”ד נבואה כנ”ל, וגם אשתכח הלכה למשה מסיני כוותיה, ודחי ש”ס דילמא כסומא בארובה ובלי דעת מילין יכביר ובמקרה בעלמא ואין כאן הוכחה, ומסיק ולאו טעמא יהיב, שמע מינה שהוא כעין נבואה של חכמה:

זוהי הסיבה עם ישראל פונה לגדולי התורה הלומדים תורה לשמה לקבל מהם עצה ותושיה, כי השגתם מעל הטבע. וזוהי גם הסיבה שלפעמים שואלים את הרב שאלה זהה שני אנשים ולזה הוא עונה כך ולשני עונה אחרת, כי הכל זה סייעתא דשמיא של מה שהקב”ה מניח לאדם הגדול בפיו.