כתב מרן השו”ע (סי’ תקנא סעיף ז’) אסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זו (שבוע שחל ט”ב), ויש להחמיר בזה מראש חודש. וכתב הרמ”א דה”ה דאסור לקנותן.
ואין דין זה קשור לברכת שהחיינו, אלא גם אם לא מברכים שהחיינו כבנד”ד, מ”מ משום שאדם שמח בהם, וכתבו הפוסקים, דהוא הדין בשאר קניות של חפצים חשובים, שיש להימנע מקנייתן. ובפרט אם עושה כן להרווחה בעלמא, כגון, שיכול להסתדר בלעדיהן ודומיא דמ”ש השו”ע (שם סעיף ב’) ובמ”ב (ס”ק יא, וי”ב).
אמנם לילדים פחותים מגיל מצוות שאינם בכלל אבלות על חורבן ירושלים, ומותרים מצד הדין באכילת בשר ויין וכמ”ש בספר חזון עובדיה – ד’ תעניות עמ’ קצ) לפי שאינו מדינא דגמרא אלא משום מנהג, ומיניה נמי לנד”ד.
ובפרט שבדרך כלל האופנים לקטנים זה תעסוקה להם ולהוריהם, והוי כמשחק בעלמא, ואין בזה בית מיחוש אלא אם הקטן סמוך לגיל מצוות שאז ראוי למונעו מכך.
