מקורות ונימוקים:
בעידן המודרני ישנם יותר ויותר עסקים הפועלים ללא כוח אדם וללא צורך בהתערבות כלל, באופן שבעל העסק איננו נדרש לעשות כל פעולה, ונשאלת השאלה האם ליהודי מותר להשאיר עסק כזה פועל בשבת.
השאלה מופיעה בעיקר בכל הנוגע לעסקים באינטרנט, אשר פועלים ללא צורך בהתערבות בעל העסק, ומתבצעות שם רכישות בשבת, האם מוטל על בעל העסק לסגור את העסק בשבת.
כמו כן לעניין מכונות לממכר קפה או חטיפים, אשר מופעלות על ידי הקונה ללא התערבות המוכר כלל.
מענה לשאלה זו השיב כבר הגאון הרב שלמה זלמן אוייערבך זצ”ל הובא בספר שמירת שבת כהלכתה פרק כ”ט הערה ע”ה, שם כתב בנוגע להצבת מכונה לממכר מוצרים באופן אוטומטי, וכתב ששמע מהגרש”ז אוייערבך שמעיקר הדין מותר להשאיר את המכונה פועלת בשבת, הואיל ואף אם יהודיים יקנו ממנו ויחללו שבת, בעל המכונה אינו נחשב כמפעיל את גוף האיסור, אלא רק מעמיד אפשרות לאדם כל שהוא לחלל את השבת אם ירצה, אך אין הדבר נחשב כמסייע לאיסור, ויש לתלות שלא יקנו יהודיים בשבת מן המכונה. אמנם למעשה כתב בשמירת שבת כהלכתה שבמקום שרוב יהודים ראוי לכתחילה שלא להשאיר את המכונה פועלת בשבת, אלא”כ רוב האנשים שם גויים.
ובאתר עולמות מובא שיעור מקיף בנידון זה בנוגע להפעלת אתר אינטרנט בשבת והביאו בזה כמה חששות הלכתיות הנגררות מכך ולהלן עיקרן:
האם האדם מצווה על שביתת כליו בשבת
במשנה במסכת שבת, נחלקו בית שמאי ובית הלל האם מותר להשרות צמר בצבע בערב שבת, כדי שבמהלך השבת יספג הצבע בצמר. כאשר יסוד מחלוקתם הוא האם האדם מצווה על שביתת כלים בשבת. להלכה קיימ”ל הלכה כבית הלל, וכן פסק השו”ע או”ח סימן רמו סעיף א’, ובסימן רנ”ב סעיף ה’, שאין אנו מצווים על שביתת כלים אפילו מדרבנן.
לאור האמור אין מניעה מצד עצם פעילות העסק של היהודי בשבת, כי אין בעל העסק מצווה על שביתת העסק שלו בשבת, וזאת בשונה מהציווי המופיע בתורה על שביתת שורו וחמורו עבדו ושפחתו.
האם מותר לאדם ליהנות מעסקאות הנעשות ברכושו בשבת
שאלה נוספת שעלינו לדון האם מותר לאדם ליהנות מרווחים שנוצרו בשבת, או שדינם כדין מעשה שבת שאסור לאדם ליהנות מחילול שבת.
אכן גם בנוגע לעניין זה מצאנו שכתב המשנה ברורה סימן שי”ח ס”ק ד’ שכתב שהאיסור ליהנות מחילול שבת הוא רק בהנאה מהדבר עצמו שבו נעשה חילול השבת, כגון ליהנות מהקפה שנקנה באיסור בשבת, אולם הנאה מכסף שהרווחנו על ידי חילול שבת אינו אסור.
האם אין בכך זילותא דשבת
בגמרא בשבת דף י”ח איתא, אין נותנין חיטין לתוך הריחים של מיים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום, מפני שמשמעת קול, וכתב המאירי והוא זלזול בשבת, שיה במלאכה זו השמעת קול ופרסום גדול.
אולם כבר כתב מרן הרב עובדיה זצ”ל בשו”ת יחווה דעת חלק ג’ סימן י”ח, שמותר להפעיל מכונת כביסה סמוך לשבת כאשר תמשיך לפעול ולעבוד בשבת, הואיל ולדעת מרן השו”ע הדבר מותר, ורק לדעת הרמ”א יש לאסור, אלא”כ יש צורך בדבר.
ורק לעניין הפעלת רדיו בשבת כתב בשו”ת יביע אומר חלק א’ סימן כ’ לאסור משום זילותא דשבתא ומשום טעמים נוספים, עיין שם.
שלא יהיה העסק קשור בשם בעליו היהודי
חשש נוסף בהפעלת עסק כזה בשבת הוא שנקרא שמו של היהודי עליו, שהרי כתב הרמ”א באו”ח סימן רמ”ג סעיף ב’, בנוגע לדין מרחץ של ישראל, שאסור להשכירו לגוי “מפני שנקרא שם ישראל עליו”, ואם עבר והשכירו במקום האסור, אסור ליהנות ממנו.
לפיכך גם בנידון דידן, יש להקפיד על כך שלא יהיה על העסק שמו של הישראל, שאם כך אסור להפעילו, ואם הפעילו אף יש לאסור את ההנאה מכך.
וכן בשו”ת מנחת יצחק ובשו”ת מהרש”ג כתבו להתיר כאשר רוב הרוכשים יהודיים, אלא שצריך שלא יהיה שמו של הישראל על העסק, ולא יהיה ידוע מי הוא בעל העסק.
במידה וידוע שמו של בעל העסק, יש צורך למצוא פתרון למכור את העסק לגוי בשבת, ועיין בשו”ת אגרות משה חלק ד’ סימנים נ”ה – נ”ח, שם הציע כמה נוסחאות של שטרות מכירה לגוי לשבת.
איסור מסייע לדבר עבירה ליהודיים המשתמשים בעסק בשבת
נוסף לאמור עלינו לדון האם אין בפתיחת העסק איסור מסייע לדבר עבירה, הואיל וגורם בפתיחת העסק לחילול שבת של יהודיים המגיעים לשטוף את רכבם בשבת.
זאת למרות שאיסור לפני עיוור לא תתן מכשול אין בכך, הואיל ואין הדבר דומה לתרי עברי דנהרא, שהרי השוטף את רכבו יכול למצוא עוד מקומות אחרים ודרכים אחרים לשטוף את רכבו.
אכן לעניין זה ידועים דברי הש”ך ביו”ד סימן קנ”א ס”ק ו’ שאין איסור מסייע למומר או גוי. מלבד זה הרי כתב בשו”ת יחווה דעת חלק ג’ סימן ס”ז שאין איסור מסייע אלא בוודאי ולא כאשר יש לתלות שיהודי לא יכשל באיסור.
לפיכך לעניין הלכה מעיקר הדין אין איסור להשאיר עסק כזה פתוח בשבת, אמנם מן הראוי שלא להשאיר עסק כזה פתוח במקום שרוב המשתמשים בו יהודיים, אכן ככל שהעסק הוא במקום שרובו גויים וניתן לתלות שלא ישתמשו בו יהודיים, ניתן להשאירו פתוח בשבת, ככל שאין שם היהודי נקרא על שם העסק, ואין נקרא שמו על העסק.
