האם יש ענין לא להגיד את המילה “קורונה”?

תשובה: לכאורה היה קצת מקום לחוש לזה היכא דאפשר, וזה מלפנים בישראל עמא דבר שלא לקרוא למחלת ה”סרטן” בשמה כדי לא לתת לה כח, ומה שלא הקפידו לגבי הקורונה י”ל דאינו אלא מפני שאין לדור שלנו את הרגישות שהיתה לדור הקודם, ולא מפני שאין צורך להקפיד. ומקור הדברים אביא במקורות בע”ה. אלא דגם אם רוצים לחוש לזה, תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, ואם בתוך שיחה בנושא קורונה יראה בעיני האנשים כאדם משונה שאינו מזכיר שם מחלה זו, יזכיר כדרכו ולית לן בה. איברא דכל זה היה נכון בתקופות הקודמות שהקורונה רבים חללים הפילה, אך לאחרונה שאיננה אלא כשפעת, לא גרע מכל המחלות הקלות שנוהגים להזכיר את שמם, מפני שאינם מחלות קשות כל כך. וכן ראינו להרבה גדולי הוראה שלא חששו כלל לענין הקורונה (אף כשהיתה בגדר מגיפה וכל שכן עתה).

מקורות:

בגמ’ בנדרים דף מ”א ע”ב: “א”ר יוחנן: בורדם (פי’ שם של מחלה) אין מבקרים, ואין מזכירין שמו. מאי טעמא? א”ר אלעזר: מפני שהוא כמעיין הנובע.”, ובפירוש המיוחס לרש”י כתוב כך: “מפני שהוא כמעיין הנובע – שקופץ מזה לזה ויש בו סכנה להזכירו.” עכ”ל (ומ”מ לפי תוס’ שם אינו ענין של סכנה, אלא שהחולה מתבייש אם אומרים שיש לו מחלה זו, ולהר”ן שם בע”א אין מזכירין מפני שאינו לשון נקיה). ובספר מנחת תודה (מהדורת תשע”ג) עמ’ שפ”ט מביא בשם הגר”ח קנייבסקי זצ”ל וז”ל: “אחד שאל אם אפשר לומר את השם של המחלה הידועה, ציין רבינו גמ’ נדרים מ”א ב’ אמר רבי יוחנן בורדם אין מבקרים ואין מזכירין שמו.” עכ”ל. ומטעם זה מובא בשם המהרש”ם זצ”ל שהיה מזהיר שלא להזכיר בפה “קדחת”.

ומצינו לבעל ה”בן איש חי” בספרו בן יהוידע על הש”ס שכתב וז”ל: “נראה הטעם שאין מזכירים שמו, כי על כל מין חולי יש ממונה בפני עצמו, ואלו הממונים על חולי זה של בורדם, מידתם להתפעל בשומעם שם החולי הזה מפי בני אדם, שאז יכבידו החולי על כל אותם בני אדם שהם חולים בו, וכאשר תמצא לחז”ל שאין דרכם להזכיר שם צרעת בפירוש, אלא קורין לחולי הצרעת בשם דבר אחר, וכמו שאמרו אכילת בשר ודגים ביחד קשה לדבר אחר, והיינו טעמא היא משום הכי.” עכ”ל. ואין אתנו יודע אם הממונים על מחלה הקורונה אם מתפעלים אי לאו, וחמירא סכנתא מאיסורא.

ועיין ספר היצירה עם פירוש יוצר המאורות עמ’ ש”ס ד”ה בהקדים, ודו”ק.

אלא דכאמור בגוף התשובה, כיום שמחלת הקורונה כבר איננה בגדר מגיפה, ואיננה אלא כשפעת וכדומה, לא גרע משאר המחלות קלות שלא מצינו למי שיקפיד מלהזכיר את שמותיהם. וז”פ.