מקורות והרחבה:
מצוות חסד:
מציעא לב.
דברים כח ט והלכת בדרכיו.
חינוך מצווה תריא
סוטה ה:
רמב”ם דעות א ד-ה
ספר המצוות לרמב”ם מצות עשה רו
והמצוה הר”ו היא שצונו לאהוב קצתנו את קצתנו כמו שנאהב עצמנו ושתהיה חמלתי ואהבתי לאחי כחמלתי ואהבתי לעצמי בממונו ובגופו וכל מה שיהיה ברשותו או ירצה אותו וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו כמוהו וכל מה שאשנא לעצמי או למי שידבק בי אשנא לו כמוהו. והוא אמרו יתעלה (שם) ואהבת לרעך כמוך:
ספר המצוות לרמב”ם מצות עשה ח
והמצוה השמינית היא שצונו להדמות בו יתעלה לפי יכלתנו והוא אמרו (תבוא כח) והלכת בדרכיו. וכבר כפל צווי זה ואמר (עקב י ויא) ללכת בכל דרכיו ובא בפירוש זה מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום מה הקדוש ברוך הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון מה הקדוש ברוך הוא נקרא צדיק אף אתה היה צדיק מה הקדוש ברוך הוא נקרא חסיד אף אתה היה חסיד וזה לשון ספרי (ס”פ עקב). וכבר נכפל הצווי הזה בלשון אחר ואמר (ראה יג) אחרי י”י אלהיכם תלכו ובא בפירוש גם כן (סוטה יד א) שענינו להדמות בפעולות הטובות והמדות החשובות שיתואר בהם האל יתעלה על צד המשל יתעלה על הכל עילוי רב:
רמב”ן ויקרא פרק יט
וטעם ואהבת לרעך כמוך – הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחיי חבירך (ב”מ סב א):
אלא מצות התורה שיאהב חבירו בכל ענין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב.
דרשות ר”י אבן שועיב אחרי מות וקדושים
אבל פירוש המצוה שלא יזיקהו בגופו ובממונו ולא יגרום לו שום נזק ויאהב ממון חבירו כשלו, כמו שבא באבות יהי ממון חבירך חביב עליך כשלך, וכמו שלא היה רוצה נזק בו ובממונו כן לא יזיק את חבירו, וזהו דעלך סני לחברך לא תעביד,
לב אליהו
…עלינו להודיע, כי אין הפירוש: כל מה שאתה אוהב, ורוצה לעצמך, תעשה לחברך. אלא כך פירושו: כל מה
שאתה היית רוצה, שרעך יעשה לך, כך תעשה לרעך. ובוודאי לא יעלה בדעתך, אם תראה חברך נכנס לחנות,
וקונה נעליים, שצריך הוא לקנות גם לך… חשוב: וכי אם אני הייתי קונה נעלים, הייתי קונה גם עבור חברי ?
אלא כל מה שעל חברי מוטל חוב מוסרי, להיטיב עימי. כמו לעזור , בעת שהשעה דחוקה לי. או כשאני שרוי
בצרה, ומצוקה, וכן להשתתף בשמחת י, וכדומה. הוא הוא, קנה המידה, שעליי להיטיב עמ ו. וכן להיפך, כל מה
שאין אתה רוצה, שחברך יעשה לך, תהא זהיר גם אתה, שלא תעשה לרעך.
וכן ראיתי ליד”נ הרב אסי הלוי שליט”א שכתב בספרו שו”ע המידות ח”ב עמ’ קנו שאם בקשת רעהו נובעת מעצלות בלבד, אינו מחויב בזה. וביאר דהרי כיון דמקור מצוות חסד הוא מפסוק ואהבת לרעך כמוך – מוכח מגוף הפסוק דאיכא אהבת עצמו ומצוווה להשוות אהבת חברו לעצמו – אך לא להעדיפה – וכאן מעדיפו מעצמו – ובוודאי פטור. והאריך להעמיד דין זה עי”ש.
וציין שם לדברי בית הבחירה (מאירי) מסכת קידושין דף ח עמוד ב
והוא שאמרו במצות פריקה ישב והלך לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו טעמא דכתוב עמו הא לאו הכי חייב בכך ואף כשתמצא לומר שאף אם לא כתב עמו כך הוא הדין איפשר שזה הוא מפני שאף הנזוק יכול לסייע עמו וכל שאינו מסייע אין לאחרים חובה בהצלת ממונו יותר ממנו
אך מה שסיים שם ואולם מדת לפנים משורת הדין לא בטלה – ומשמע דס”ל דיש בזה מצווה – ואנא קאמינא דתלי בוהלכת בדרכיו – ולא שיהפוך לניצול – שאז ראוי שלא יעשה וכנ”ל.
