מקורות ונימוקים:
ימי חג הסוכות
חג הסוכות חל תמיד בתאריך העברי ט”ו תשרי – כ”א תשרי, כאשר בתאריך כ”ב תשרי חל חג “שמיני עצרת” הנקרא גם חג “שמחת תורה”.
בשנת 2023 חג הסוכות ושמיני עצרת יוצא בימים 30/09/2023 – 07/10/2023.
כאשר כבר בתאריך 29/09/23 לפנות ערב מהשעה 18:00 מתחיל החג.
אף על פי שיצאנו ממצרים בחודש ניסן, לא ציוונו הקב”ה לעשות סוכות בחודש ניסן, בטעם הדבר ביאר הטור, שהוא לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכות לצל ולא היתה ניכרת עשייתינו שהם במצות השם יתברך. לכן ציוה אותנו הקב”ה לעשות סוכה דווקא בחודש תשרי שהוא זמן תחילת הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו לביתו, כך שכאשר אנו נמצא מן הבית לישב בסוכה יראה הדבר שאנו עושים זאת לכבוד מצוות השם יתברך.
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים: סוכות, פסח ושבועות, כאשר בזמן שבית המקדש היה קיים, בחגים אלו היו כל עם ישראל עולים לרגל לבית המקדש להראות לפני ה’ יתברך ולהקריב לפניו קורבנות ברוב עם.
בחג הסוכות ישנם כמה מצוות המיוחדות לחג, והם: מצוות ישיבה בסוכה, ומצוות נטילת ארבעת המינים, ובנוסף מצוות ושמחת בחגך השייכת בכל שלשת הרגלים.
סוכות – זמן שמחתנו
מצווה מיוחדת היא לשמוח בחג הסוכות, ובזמן שבית המקדש היה קיים, היו שמחים בשמחת בית השואבה בכל יום מימי החג, בשאיבת מים ממעין השילוח הסמוך לירושלים וניסוכם על גבי המזבח. ובמסכת סוכה המשנה מתארת את גודל השמחה שהייתה בשמחת בית השואבה במילים אלו: “מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו”.
גם בימינו שאין בית המקדש, נוהגים להרבות בסעודות ובבגדים נאים, כמו כן בשירות ובתשבחות בלילי חול המועד סוכות, זכר לשמחת בית השואבה שהייתה נערכת בזמן בית המקדש. כמו כן בכל ימי החג אומרים ‘הלל שלם’ בברכה.
מצוות ארבעת המינים
בכל ימי חג הסוכות, למעט יום השבת, מברכים על נטילת ד’ המינים ומנענים אותם, ובנוסף בשעת אמירת ההלל אוחזים את ארבעת המינים ומנענעים אותם בכמה פרקים בהלל, ב”הודו לה’ כי טוב”, וב”אנא ה’ הושיעה נא”.
כמו כן בימי חול המועד סובבים את התיבה עם ספרי התורה יחד עם ד’ המינים זכר למה שהיו עושים בבית המקדש, ועורכים סדר בקשות מיוחד הנקרא “הושענות”.
ימי חול המועד
ימי חג הסוכות שאינם יום טוב ואינם שבת, נקראים חול המועד, שאינם יום טוב אלא ימי חול שבתוך המועד.
בימים אלו נזהרים שלא לעשות כל מלאכה, אלא אך ורק את המלאכות שהתירו חכמים.
חז”ל החמירו מאוד בכבודם של ימים אלו, ואמרו “המבזה את המועדות, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים – אין לו חלק לעולם הבא”.
השנה תשפ”ד – 2023 ימי חול המועד יוצאים שבעת ימי השבוע מיום ראשון ועד לשבת, הואיל ויום טוב הראשון של סוכות חל בשבת וכן חג שמיני עצרת חל בשבת שלאחריה.
הושענא רבה
כ”א בתשרי, הוא היום האחרון של חול המועד סוכות, ונקרא “הושענא רבה”. יום זה הוא היום האחרון של חג הסוכות, והיום האחרון למצוות ישיבה בסוכה ונטילת ד’ מינים.
נוסף לכך, יום זה נחשב ליום הסיום של הימים הנוראים, בו מוסרים את הפתקים לביצוע גזר הדין שנכתב בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים. משום כך נוהגים לאחל ביום זה ברכה ל”פתקא טבא”.
לפיכך בלילה זה נוהגים חסידים ואנשי מעשה, ללמוד תורה במשך כל ליל הושענא רבה. ונוהגים לקרוא את חומש דברים, ולסיים את כל ספר התהילים עם “שבעה כורתי ברית”.
לאחר התפילה נוהגים לקיים מנהג “חבטת ערבה” להכות את הערבה בקרקע חמשה פעמים כנגד ה’ אותיות מנצפ”ך.
שמיני עצרת – שמחת תורה
מיד לאחר ימי הסוכות חל חג שמיני עצרת, חג זה נקרא “שמיני עצרת” שהוא לשון הפסוק [במדבר כ”ט ל”ה] “ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו”. ולשון הפסוק [ויקרא כ”ג ל”ו] “ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה’, עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו”.
חז”ל מביאים משל הממחיש לנו את מהות יום חג שמיני העצרת, משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהזמין את בניו לסעודה לכמה ימים. כשהגיע זמנם להפרד, אמר להם המלך: בני! בבקשה מכם, התעכבו אתי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם! – כך, כביכול, הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל עצרו אצלי עוד יום אחד לאחר ימי החג, לפיכך נקרא שם החג שמיני עצרת.
חג שמיני עצרת רגל בפני עצמו הוא, ואין בו מצוות מיוחדת מצד החג, שהרי אין נוהגים בו מצוות ד’ מינים ומצוות ישיבה בסוכה. ומברכים בו ברכת “שהחיינו”.
בנוסף חוגגים ביום זה גם את “שמחת תורה” בארץ ישראל, בשירה וזמרה ובריקודים עם ספרי התורה לרגל גומרה של תורה על סדר קריאת פרשיות התורה בבית הכנסת מידי שבת בשבת. אולם בחו”ל חוגגים את שמחת תורה ביום טוב שני של שמיני עצרת.
