עבודה באיסוף מוצרים ללקוחות המזמינים באינטרנט

שאלה:

שלום הרב

בעל מכולת, או סופר גדול, שעושה משלוחים לאנשים שהזמינו בטלפון או באתר ייעודי להזמנות ברשת. והאדם הזמין בין היתר מוצרים במשקל, למשל קילו מלפפונים, 350 גרם עגבניות, וכן על זה הדרך.

1] היות והאדם לא היה בחנות, אז רק עכשיו שוקלים, ולא ניתן לדעת מראש כמה יהיה המשקל, אז בהנחה וזה שאוסף את המשלוחים נדרש לשקול, אך אף פעם זה לא יהיה זהה,

אז יש שתי אפשרויות: או שיוסיף מעט על המשקל, או שיפחית מהמשקל [כי נדיר שיצליח “לתפוס” בדיוק את המשקל שהלקוח שילם עליו מראש].

אם מנחים את העובד לשים את האפשרות של פחות מהכמות [ גם אם זה בכמה גרמים] ונמצא שהלקוח מקבל פחות ממה ששילם, האם במקרה כזה יש על העובד דין של גזל, או השבת אבידה , והאם יש חילוק בין דיני אדם לדיני שמיים?

האם יש עליו חובת מחאה או התפטרות , או שיכול לשתוק ולא לומר דבר?

2] האם יש חובה לעובד שאוסף את המשלוחים לראות האם המשקלים בהם הוא מודד הם מכויילים? למשל להביא קילו סוכר ולראות מה המשקל מראה, ולהביא קילו מלח ולראות מה המשקל מראה, ולראות אם המשקל מכוייל [ כדי שהלקוח לא יקבל פחות] , או שאין חיוב כזה גם לא בדיני שמיים מצד השבת אבידה וגזל וחובת מחאה והתפטרות\הצבת תנאי למעסיק וכו’?

תשובה:

שלום וברכה

הדבר ברור שכאשר מזמין האדם קילו מלפפונים, אין כוונתו להזמין דווקא 1,000 גרם לא יותר ולא פחות, אלא כוונתו להזמין קילו בקירוב. לכן על אוסף המשלוח לספק לו קילו בקירוב פחות או יותר.

בכל מקרה שהוא, מהלקוח ניתן לדרוש תשלום אך ורק לפי המשקל שקיבל. איסור מוחלט לגבות מהלוקח עבור קילו מלפפונים, בעוד הוא יקבל 990 גרם לדוגמא.

חיוב הלקוח בתשלום הגבוה מן התמורה שקיבל, נחשב כגזל גמור, ואסור בין בדיני אדם בין בדיני שמים. [אולם למיטב ידיעתי אף חנות לא תחייב את הרוכש מעבר למה שקיבל. גם כאשר ישנה הנחיה לשים ללקוח פחות, הכוונה היא בכפוף לכך שהלקוח ישלם בדיוק כפי המשקל שהוא מקבל לבסוף].

בנוגע לחובת העובד שאוסף את המשלוחים לראות אם המשקלים בהם הוא מודד מכויילים. אכן קיימת חובה על העובד לאפס את המשקל, אכן אין זה אלא בנוגע למוצרים הנרכשים לפי שקילה. אולם בכל הנוגע למוצרים ארוזים כגון קמח סוכר וכדו’ הלקוח קונה חבילה של קילו, ולא קילו סוכר, לכן אין חובה על העובד לשקול את המוצרים הללו.

בברכת הצלחה.

מקורות ונימוקים:

חובת המוכר לדייק במשקולות, ואין צריך לומר עד כמה חובתו שלא לרמות במשקולות, שהרי אסרה התורה אפילו להחזיק בביתו משקולת שאינה מדוייקת.

כפי שהזהירה התורה בויקרא י”ט ל”ג, “לא תעשו עול במשפט, במידה במשקל ובמשורה. מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם, אני ה’ אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם, אני ה'”.

חשוב לציין כי דיני אונאה במקח, שבהם נאמר כי פחות משתות המקח קיים, אינם שייכים כלל לדיני אונאה במידות, או במשקל.

כפי המבואר בגמרא בקידושין מ”ב: והא דאמרן שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות, ובמקרקעי לא אמרן אלא דפלוג בעילויא אבל פלוג במשחתא לא. כדרבה דאמר רבה כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה נמי חוזר, ע”כ.

כן פסקו להלכה הרמב”ם פרק ט”ו מהלכות מכירה הלכה א’, והשולחן ערוך חו”מ סימן רל”ב סעיף א’ שכתב בזה”ל:

המוכר לחבירו במדה ובמשקל או במנין, וטעה בכל שהוא, חוזר לעולם, שאין אונאה אלא בדמים אבל בחשבון חוזר. כיצד, מכר לו מאה אגוזים בדינר ונמצאו ק”א או צ”ט, נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפילו אחר כמה שנים. וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר מהמנין שפסקו, חוזר. ואפילו לאחר שקנו מידו שלא נשאר לו אצל חבירו כלום, חוזר, שקנין בטעות הוא.

בנוגע לחובת העובד לכייל את המשקל בו הוא שוקל את המוצרים אותם הוא רוכש עבור המזמין. חובה זו נלמדת גם היא מן הפסוקים האמורים לעיל, היות והעובד אוסף המשלוחים, הוא עצמו מבצע את עבודת השקילה, ועליו מוטלת החובה לכייל את המשקל. אולם מוצרים הנרכשים באריזות שקולות, אינם נמכרים לפי משקל, והמשקל הוא רק הכמות שבאריזה, לפיכך אין חובה על העובד לשקול את האריזות.

לתוספת חיזוק ועידוד חובת הדקדוק במשקולות, ראיתי לנכון להעתיק את דבריו הנפלאים של בעל ערוך השולחן חו”מ סימן רל”א, בזה”ל:

ולבד העונש הנורא בעולם האמת, עונשו בעולם הזה שלא יצליח ונכסיו ילכו לטמיון. ולהפך, מי שמתאמץ במידות ומשקולות אמת, אף שלשעתו נראה בעיניו כי חוסר יבואנו, אבל לבסוף הברכה שורה בכל משלח ידיו.

וכך דרשו חז”ל: “לא יהיה לך בביתך”. מה טעם? משום “איפה ואיפה” [כלומר, מפני שרימית בכלי המידה]. “לא יהיה לך בכיסך”. מה טעם? משום “אבן ואבן” [כנ”ל]. אבל “אבן שלמה וצדק – יהיה לך, איפה שלמה וצדק – יהיה לך”.

ומוטב לאדם להתגולל באשפתות משיהיה במסחרו מידות ומשקולות שקריים. ואסור לרמות שום רמאות בעניין המידה והמשקל בין לישראל בין לגוי, אלא יהיו מיושרות ומצודקות.