שאלה:
בשבתות הקיץ אני נוהג להתפלל ערבית של ליל שבת לאחר פלג המנחה, השאלה היא האם בגלל זה ברכות תפילת הלחש של ערבית אינם נחשבות לי למאה ברכות של שבת?
אם כן מה אני יכול לעשות כדי להגיע למאה ברכות?
תשובה:
שאלתך יפה ומעניינת.
נחלקו הפוסקים לגבי מי שמקבל שבת מוקדם, ומתפלל ערבית לאחר פלג המנחה קודם לכניסת ליל שבת קודש, האם הברכות אותם מברך בתפילת הלחש של ערבית, וגם ברכות קריאת שמע של ערבית, וגם ברכות הקידוש של ליל שבת אם ברכם קודם כניסת יום השבת, עולים לו לחשבון מאה הברכות של שבת קודש, או לא.
דעת הגאון הרב שלמה זלמן אוייערבך זצ”ל בספרו הליכות שלמה הלכות תפילה פרק כ”ב סעיף כ”ג, שהואיל ולעניין מאה ברכות מחשבים מתחילת הלילה, לכן המתפלל ערבית קודם כניסת הלילה אין הברכות עולות לו למניין מאה ברכות.
אולם דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בספרו יביע אומר, שהמקבל שבת מוקדם ומוסיף מן החול לקודש, הברכות שמברך מתחילת תוספת השבת עולים לו לחשבון מאה ברכות. כמו כן אם מוסיף מן הקודש על החול במוצאי השבת ומברך ברכת המזון של סעודה שלישית במוצאי השבת, עולים לו הברכות לחשבון מאה ברכות של שבת קודש.
מקורות ונימוקים:
בגמרא במנחות מ”ג: איתא, תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה’ אלקיך שואל מעמך. פירש רש”י, אל תקרי מה אלא מאה.
כן להלכה הביאו הרמב”ם ושולחן ערוך את הלכה זו בלשון חובה, כפי שכתב הרמב”ם בהלכות תפילה פרק ז’ הלכה י”ד והשולחן ערוך או”ח סימן מ”ו סעיף ג’ בזה”ל, חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות, לפחות.
ובמדרש רבה לפרשת קורח י”ח כ”א איתא, שכך תיקן דוד המלך ע”ה כאשר ראה שמתו מאה אנשים בכל יום, וחקר ברוח קודשו וראה לתקן שיברכו מאה ברכות בכל יום, כן הביא הטור אורח חיים סימן מ”ו.
אכן צריך לדעת שיש פוסקים הסוברים שהיא חובה מן התורה, כך למשל בעל ההלכות גדולות מונה את מצוות המאה ברכות בכלל תרי”ג המצוות מן התורה.
ובדברי הב”ח על הטור או”ח נמצא דבר מבהיל, כי הסכנה שהייתה בזמן דוד המלך ע”ה על מגפה רח”ל, קיימת היא בכל דור ודור, ורק בזכות ההקפדה על המאה ברכות מסתלקת המגיפה, לכן הזהירות בכך איננה רק מצווה אלא גם הצלה מדבר סכנה תמידית רח”ל.
לעניין חישוב מאה הברכות, אם מחשבים אותם מהבוקר או מהלילה, כתבו הפוסקים לחשב את הברכות מלילה ללילה, כפי שכתב הבית יוסף והמשנה ברורה, לחשב את ברכת המפיל וברכות ק”ש של ערבית תחילה. וכ”כ המג”א או”ח סימן מ”ו ס”ק ח’ שסעודה המפסקת של יום הכיפורים אינה נחשבת לברכות יום כיפור, כיון שמפסיקים מבעוד יום.
ועיין עוד בדברי השבט הלוי חלק ה’ סימן כ”ג שכתב לדון אם ברכת המזון של שבת קודש שמברכה לאחר צאת השבת, אם עולה היא למניין הברכות של שבת קודש או לא, וכתב לצדד שעולה להשלים את מניין הברכות של שבת קודש. מבואר על כל פנים כי חישוב מניין הברכות הוא מתחילת הלילה, כפי שמחשבים יום בתורה, כפי שנאמר בפרשת בראשית, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.
לעניין המתפלל ערבית בליל שבת לאחר פלג המנחה, יש פוסקים שכתבו כי היות וקבלת שבת לאחר הפלג איננה משנה את תאריך היום ואיננה מקדימה את השקיעה, אלא רק מועילה לעניין קבלת תוספת שבת ואיסורי המלאכה והנלווה לזה, לפיכך מתבקש שחישוב מאה הברכות לא יוקדם אלא יהיה מן השקיעה. כפי שכתב הגאון הרב שלמה זלמן אוייערבך בספרו הליכות שלמה הלכות תפילה סימן כ”ב סעיף כ”ג.
אולם דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל, בשו”ת יביע אומר חלק י’ סימן ז’, שהמקבל על עצמו תוספת שבת קודש מוקדם לאחר פלג המנחה, ומתפלל ערבית של שבת, עולים לו הברכות לחשבון מאה ברכות של שבת. ושם הביא את דברי הגרש”ז אוייערבאך זצוק”ל וחלק עליו. והעלה שהמתפלל ערבית של ליל שבת מבעוד יום אחר פלג המנחה, כיון שקיבל שבת מבעו”י תפלת ערבית נחשבת מכלל מאה ברכות של שבת. שהרי כיון שקיבל שבת והתפלל ערבית של שבת עשאו לילה, כמ”ש בש”ע (א”ח ס”ס ל), ולהכי מצטרפות ברכותיו למניין מאה ברכות של שבת.
וכן פסק הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט”א בספרו ילקוט יוסף שבת (א- ד עמ’ תקצח, סי’ רצ סעי’ ח) ועיין שם בהערות מה שכתב בזה בהרחבה.
תשואות חן חן להרה”ג יואל שוורץ שהמציא עבורנו את דברי הילקוט יוסף והיביע אומר בזה.
