ביאור דברי הנביא בהושע “המה מצרים ישובו”

שאלה:

שלום כבוד הרב

–אני קתולי–, הקריאה במיסה היום, הייתה בספר הושע, בפרק 8 פסוקים 11-13, אני לא הבנתי. כאשר השם קובע כי אלו שעושים עבודת אלילים יחזרו למצרים, למה זה מתייחס? האם זו התייחסות לכיבוש הממלכה הצפונית של האשורים? אם כן, מדוע להשתמש ב”מצרים” כסמל לאשור?

תשובה:

שלום רב

שאלתך מתייחסת לפסוק בספר הושע פרק ח’ פסוק י”ג, שם מוכיח ומזהיר הנביא הושע בן בארי את עם ישראל, ואומר כך:

זִבְחֵ֣י הַבְהָבַ֗י, יִזְבְּח֤וּ בָשָׂר֙ וַיֹּאכֵ֔לוּ, ה’ לֹ֣א רָצָ֑ם. עַתָּ֞ה יִזְכֹּ֤ר עֲוֹנָם֙ וְיִפְקֹ֣ד חַטֹּאותָ֔ם, הֵ֖מָּה מִצְרַ֥יִם יָשֽׁוּבוּ.

פירוש הפסוק הוא, שאם עם ישראל מקריב זבחים לעבודת אלילים, אז גם הקרבנות אשר יקריבו בבית המקדש, אינם לרצון לפני ה’, ועדיף שיאכלו את הבשר לעצמם, ולא יקריבוהו על המזבח. כי בכך ה’ יזכור את עוונם וחטאתם ויגלה את עם ישראל מארצו והם יאלצו לחזור ולגלות למצרים.

מצרים איננה אשור אלא סמוכה לה, אשור ממוקמת באזור ארץ עיראק כיום, ומצרים ממוקמת היכן שהיא כיום.

הגלות למצרים מאוד משמעותית עבור עם ישראל, הואיל וה’ גאל את עם ישראל ממצרים מעבדות לחירות, ובגאולה זו בחר בהם כעם, ונתן להם את התורה והמצוות. לכן החזרה למצרים מבטאת את החזרה לעבדות ולתקופה בה עם ישראל עצמם היה עובד עבודה זרה, קודם שנבחר לעם וקיבל את התורה.

מקורות ונימוקים:

בנביא, הושע פרק ח’ פסוק י”ג: זִבְחֵ֣י הַבְהָבַ֗י, יִזְבְּח֤וּ בָשָׂר֙ וַיֹּאכֵ֔לוּ, ה’ לֹ֣א רָצָ֑ם. עַתָּ֞ה יִזְכֹּ֤ר עֲוֹנָם֙ וְיִפְקֹ֣ד חַטֹּאותָ֔ם, הֵ֖מָּה מִצְרַ֥יִם יָשֽׁוּבוּ.

ובמצודות דוד הושע פרק ח, כתב לבאר כי הנביא מדבר נגד שבט יהודה, והתייחס לקורבנות שמקריבים במקדש ואמר להם כך, הזבחים מה שאתם מהבהבין ושורפין לפני, יותר טוב הוא שיזבחו את הבשר לעצמן ויאכלוהו, כי ה’ אינו מקבלם ברצון. ובהקרבתן יזכור עליהם ה’ את עונם להשיב להם גמולם, והמה מצרים ישובו, כלומר לכשיגלו מארצם ינוסו לשוב למצרים לשבת שם בחזרה.

עיין עוד במלבי”ם על הפסוק שכתב לפרש כי, בפרט כעס ה’ על עם ישראל שהקריב זבחים לעבודה זרה, הואיל שלמרות שהעניש אותם ה’ ע”י מלך אשור, בכל זאת לא פחדו מעונשי ה’ לשוב אליו, ואדרבא רק המה מצרים ישובו, הלכו למצרים ונדמה כאילו שבים למצרים, ר”ל כאילו לא גאלם ה’ להיות לו לעם, אלא מעוניינים לשוב לאשר היו בתחלה במצרים עובדי עבודה זרה טרם קבלת התורה והמצוה.

אשור איננה מצרים אלא סמוכה לה, כפי שמורה לשון הפסוק במלכים פרק י”ז פסוק ג’,

“עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה. וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי”

כלומר מלך אשור עלה וניצח במלחמה, והושע היה לו עבד והביא לו מנחה, וכאשר מרד הושע באשור קשר עצמו למצרים והפסיק לשלוח מנחה לאשור.