מקורות ונימוקים:
האם יש מצווה לקשט את הסוכה
בגמרא בשבת דף קל”ג: איתא, “זה אלי ואנוהו” התנאה לפניו במצות עשה לפניו ‘סוכה נאה’ ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין, ע”כ.
מבואר בדברי הגמרא כי יש עניין של נוי סוכה שתהא הסוכה נאה, כדי להתנאות לפניו במצוות.
כן מצאנו בדברי הגמרא בסוכה דף י’. שם איתא, סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינים המצויירים ותלה בה אגוזים שקדים ואפרסקים רמונים פרכילי ענבים ועטרות של שבולים יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהם עד מוצאי יום טוב האחרון של חג, ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו.
מדברי הגמרא משמע שנוי סוכה הוא חלק ממצוות סוכה לפיכך גם קישוטי הסוכה נאסרים כסוכה עצמה מדין הוקצה למצוותו.
כן כתבו האחרונים, עיין במשנה ברורה או”ח סימן תרל”ח ס”ק י”א, בשם אליה רבה שכתב בשם ספר חסידים שמצווה לתלות נוי סוכה, גם השל”ה כתב שראוי ליפות הסוכה בקרמין וסדינין ולתלות בה פירות חשובין.
למרות שעל הסוכה ציוותה התורה תשבו כעין תדורו, ולא ראינו שאת הבתים מקשטים כפי שמקשטים את הסוכות, לענ”ד אין בכך חיסרון, וטעם הדבר הוא משום שהבתים אינם מצווה, ואילו הסוכה מצווה היא, לפיכך עם ישראל קדושים נהגו ביתר שאת לקשט את סוכותיהם לשם נוי וכבוד המצווה, ואין לפקפק אחר המנהג. רק ראוי להקפיד שלא יפריעו הקישוטים את נוחות השימוש והמגורים בסוכה, שלא ימנע את קיום המצווה תשבו כעין תדורו.
האם מותר לתלות נוי סוכה בסכך או רק בדפנות
ידוע כי לא כל דבר כשר לסכך בו, אלא אין מסככין אלא בדבר הצומח באדמה לאחר שנתלש ואינו מחובר עוד לאדמה, ובנוסף לכך בעינן שלא יקבל טומאה. כפי שמבוארים כל דינים אלו בדברי השו”ע או”ח סימן תרכ”ט.
לפיכך קישוטי הסוכה אינם כשרים לסיכוך, ואף פירות הגדלים באדמה פסולים הם לסיכוך, הואיל ומקבלים טומאה, ואינם כסכך שאינו מקבל טומאה.
על כן עלינו לדון האם מותר לתלות קישוטי סוכה גם תחת סכך הסוכה, או שמא רק בדפנות הסוכה מותר לתלות, שהרי קיימ”ל שצריך לישון תחת הסכך ולא תחת סכך פסול ואף הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו.
אכן בעניין זה מצאנו לדברי הגמרא בסוכה י’: שם התבאר כי נוי סוכה שנפרס לשם יופי הסוכה מתבטל לסכך ואינו פוסל את הסכך, לפיכך הפורס סדין לקישוט תחת סכך הסוכה אם הוא בתוך ד’ טפחים לסכך הסוכה כשרה.
אשר על כן גם בנוגע לנידון השאלה לתלות קישוטי סוכה דוגמת פירות מלאכותיים בסכך הסוכה, הדבר מותר כל זמן שהוא תוך ד’ טפחים לסכך.
אף שפירות מלאכותיים הינם פחותים מרוחב ד’ טפחים, וקיימ”ל כי סכך פסול פוסל אך ורק ברוחב ד’ טפחים. כבר כתב הרמ”א בהגהתו לשו”ע או”ח סימן תרכ”ז סעיף ד’ בזה”ל: ויש להזהר שלא לתלות שום נוי סוכה רק בפחות מארבעה טפחים לסוכה.
וטעם הדבר הוא כפי שביאר המשנה ברורה שם ס”ק ט”ו שיש לחוש שמא יעשה נוי הרבה עד שיהא בהן שיעור זה של ד’ טפחים.
וסיים המשנה ברורה את דבריו שם בזה”ל: ולפ”ז אין לתלות פירות או כלים וכדומה דבר שפסול לסכך בהן אפילו לנוי אלא בתוך ד’ טפחים לסכך.
האם צריך שקישוטי הסוכה רק יתחילו תוך ד’ לסכך או צריך שיהיו כולם בתוך ד’ טפחים לסכך
ויש מקום להסתפק האם הכוונה שיתחילו נוי הסוכה תוך לד’ טפחים, או שיקפיד גם שיסתיימו קישוטי הסוכה תוך לד’ טפחים לסכך.
אמנם כיון שטעם הצורך שיתחילו הקישוטים תוך ד’ טפחים הוא כדי שיתבטלו לסכך ולא יחלקו רשות לעצמן, לפיכך מסתבר שאין צורך שיהיו כולן תוך ד’ טפחים, אלא סגי שיתחילו תוך ד’ טפחים לסכך.
ושאלתי לדבר זה למור זקני מרן הכהן הגדול מאחיו חכם שלום כהן זצוק”ל, והשיב לי כך שמספיק שיתחילו הקישוטים תוך ד’ טפחים לסכך ואין צורך שיהיו כולן תוך ד’ טפחים לסכך.
