שאלה:
שלום הרב
הציעו לי עבודה במכון שעורך סקרים,
במסגרת העבודה, שואלים אנשים מה דעתם על חברה פלונית, או אדם ספציפי, על התנהגותו של אדם ספציפי במקרה מסוים, בין אם זה פוליטיקאים אישי ציבור ידוענים וכדו’, ואני נדרש למלא את התשובה של הלקוח,
במידה ואומרים דבר שלילי האם זה נחשב שאני מסייע או עושה לשון הרע, בפרט שלאור ממצאי הסקר אולי יכולים להזיק לאותו אדם או ארגון וכו’.
כמו כן לפעמים ארגון מתחרה עושה סקר כדי לדעת דברים על ארגון אחר, בין אם לדעת מה לעשות כדי להתחרות בו או להיכנס לשוק וכו’.
האם במקרים הללו יש בעיה למלא את הסקר ולשאול את הלקוח את השאלות?
תשובה:
פרסום נתונים המזיקים לאדם, לקבוצה או לעסק, מוגדרים כלשון הרע, הואיל והם מזיקים לאותו אדם וגורמים לו נזק או אפי’ רק צער.
אולם עובד במכון כזה, שאיננו מקבל את ההחלטה על פרסום הנתונים לציבור, ורק שואל ומקבל את המידע מהנשאלים איננו נכשל בעוון.
הואיל והחששות ההלכתיים בעבודה כזאת, הן שנים. האחר לפני עוור לא תתן מכשול, השני איסור מסייע לדבר עבירה.
איסור לפני עוור לא תתן מכשול, אינו קיים אלא כאשר בלעדיך לא היה המכון נכשל, וזה לא קיים בשאלתך, שהרי אם לא אתה תהיה העובד הם ישיגו עובד אחר תחתיך.
בנוסף איסור מסייע לדברי עבירה וגם איסור לפני עוור, אינם קיימים אלא כאשר הנך מסייע למכון בוודאות לעבירה ולא במקום ספק. לכן כאשר הנך רק שואל ומעביר את המידע למכון אין וודאות שתתבצע העבירה, כי יתכן שהאדם בעצמו מזמין את הסקר על מנת להשתפר ולהתייעל ולא במטרה לפרסם ולספר לשון הרע.
מקורות ונימוקים:
בגמרא במסכת עבודה זרה דף ו: איתא, מניין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת”ל ולפני עור לא תתן מכשול. והא הכא דכי לא יהבינן ליה שקלי איהו, וקעבר משום לפני עור לא תתן מכשול. הכא במאי עסקינן דקאי בתרי עברי נהרא, דיקא נמי דקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן ש”מ, ע”כ.
מבואר מדברי הגמרא שאיסור “לפני עוור” נאמר אך ורק כאשר אילולי היה המכשיל מציע לנכשל את דבר העבירה לא היה הנכשל יכול להגיע לעבירה מעצמו, כמו כאשר הנכשל והאיסור נמצאים משני צידי הנהר, שרק בעקבות המצאת המכשיל את דבר האיסור לנכשל, עבר הנכשל על האיסור.
כן מבואר להלכה בדברי הכנסת הגדולה על הטור סימן קנ”ט בהגהותיו על הטור אות י”ג, שאף על פי שהלוה ברבית מישראל עובר משום לפני עור לא תתן מכשול, שמכשיל את המלוה לעבור על איסור רבית, מכל מקום אם המלוה יכול למצוא ישראל אחר להלוותם לו ברבית, ודאי שבזה אין הלוה עובר על לפני עור, כיון שגם אם לא היה הוא לוה ממנו ברבית, היה מלוה מעותיו לישראל אחר ברבית, והרי זה דומה למה שאמרו במסכת עבודה זרה (ו ע”ב) שאין איסור לפני עור לא תתן מכשול נוהג אלא בדקאי בתרי עברי דנהרא, כלומר שאין כל אפשרות לאדם לעבור העבירה אלא על ידי ישראל זה שמכשילו בכך, אבל אם העובר יכול לעשות זאת בלעדיו, כגון המושיט כוס יין לנזיר, באופן שהנזיר יכול ליטלו מעצמו, אין המכשיל עובר על לפני עור לא תתן מכשול ע”כ.
בנוגע לאיסור לפני עוור לא תתן מכשול ואיסור מסייע לדבר עבירה פסק השולחן ערוך יורה דעה סימן קנ”א סעיף א’, לגבי איסור למכור לעובדי עבודה זרה דברים שהם מיוחדים לעבוד בהם.
כי רק דברים המיוחדים לעבוד בהם עבודה זרה באותו מקום וניכר שהוא רוכש אותם לשם כך, אסור למכור להם. והרמ”א הוסיף עוד שדווקא לאדם שמוחזק כעובד עבודה זרה יהיה אסור למכור, ולא לגוי סתם שלא הוחזק בכך.
כלומר שאינך צריך לחשוש לאיסור לפני עוור ואיסור מסייע לדבר עבירה, אלא במקום שניכר בוודאות שהנדרש הוא לצורך עבירה ולא במקום ספק.
עוד כתב הרמ”א שם בזה”ל:
יש אומרים הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתם, היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר, מותר למכור להם כל דבר. ויש מחמירין. ונהגו להקל כסברא הראשונה, וכל בעל נפש יחמיר לעצמו.
מבואר בדברי הרמ”א כי ישנן ב’ דעות האם כאשר עובר העבירה יוכל להשיג אדם אחר שיסייע לו במעשה העבירה יש בכך משום לפני עוור ומסייע לדבר עבירה. ונהגו להקל בדבר ובעל נפש יחמיר לעצמו
עיין עוד בדברי הריטב”א בחידושיו לעבודה זרה דף ו’, שכתב לחלק בין ב’ האיסורים, וכתב שאיסור מסייע נאמר רק במקום שהעבריין יעבור בוודאות על העבירה, ואילו איסור לפני עוור קיים גם במקום שלא ברור שהעבריין יעבור על העבירה. [אכן בנוגע לאיסור לפני עוור בעינן שיהיה באופן שבלעדיו לא יוכל להגיע לדבר האיסור, “תרי עברי דנהרא”]. כן הוא גם בדברי החזון איש בשביעית י”ב ט’ שבמקום שיש צד של ספק בדבר יש להתיר.
לכן בנוגע לשאלה שלפנינו, ככל שיש דרך לעובר העבירה להשיג את העבירה אף ללא עזרת העובד, אין בכך איסור לפני עוור, וכאשר אין וודאות גם שעל ידי עזרת העובד תתבצע עבירה, אף אין איסור מסייע לדבר עבירה, כאמור.
נוסף לכך ניתן לצרף את דברי הכתב סופר בתשובתו, שכתב לחלק, שאיסור מסייע איננו אלא כאשר הסיוע ניתן בשעת העבירה עצמה. אולם אין איסור לסייע לעבירה קודם לעשייתה, כגון מכירת בהמה לעובד עבודה זרה, הואיל והעבירה תתבצע לאחר המכירה.
מכוח היתרים אלו כתב הנצי”ב להתיר לרב לסדר חופה וקידושין לזוג שלא יקפיד על טהרת המשפחה, הואיל והזוג יעבור על האיסורים גם בלי שיסדר להם קידושין, ואין בו איסור “מסייע” כי ההשתתפות של הרב אינה בשעת העבירה.
