שאלה:
האם מותר לתבוע ערוץ חדשות על הפרת פרטיות שזה בעצם עבירה על חוק מ”חוקי המדינה”?
תשובה:
מותר לתבוע ערוץ חדשות או כל גוף וחברה הפועל מול הציבור, כאשר עובר הוא על חוק מחוקי המדינה. היות וכל גוף מסחרי ציבורי הפועל מול הציבור מקבל על עצמו את הוראות החוק האזרחי, וכאילו התנה שמתחייב הוא בכל חיובי הממון אשר החוק מחייב אותו.
כשם שכל נהג הנוסע בכביש מתחייב לשלם במקרה של תאונה חלילה, כפי שמחויב על פי החוק, גם כאשר החיוב על פי החוק שונה מהחיוב על פי דיני התורה.
למרות האמור, אין היתר לפנות תחילה לתבוע אותם בערכאות, אלא צריך להזמינם לדין תורה, רק במידה ויסרבו לבוא לדין תורה תוכל לתבוע אותם בערכאות.
בברכת הצלחה
מקורות וציונים:
המנהג נחשב כאילו התנה האדם וקיבל על עצמו את המנהג
כתב הסמ”ע חו”מ סימן ס”א ס”ק י”ד, שכאשר ישנו מנהג בעיר לגבות בלא שומת ב”ד, למרות שאין זה כדין התורה, רשאי לגבות. משום דהוי כאילו התנה כך וקיבל על עצמו את המנהג. עיי”ש שהוכיח כן מדברי הרא”ש בתשובה שהביא הטור.
הלכה זו מוכחת גם מדברי הרמב”ם פרק ט”ז מהלכות אישות, שלאחר תקנת הגאונים שהאשה גובה את כתובתה מן המטלטלין, אף אם לא נכתב כך בכתובתה בפירוש, מכל מקום ככל שידע הבעל מתקנה זו בעת כתיבתו את הכתובה, גובה האשה את כתובתה אף מן המטלטלין, ע”כ.
כעין זה כתב בשו”ת תשובות והנהגות לגאון הגדול הרב משה שטרנבוך שליט”א, חלק ג’ סימן תמ”ד, כתב כי כל אדם העולה לכביש, עולה על דעת כללי החוק, ואם יזיק באופן שחייב על פי חוק ופטור על פי ההלכה, חייב מדין התורה לשלם כפי שקובע החוק. כעין זה כתב גם הגאון הגדול הרב ברוך שרגא שליט”א ראב”ד ירושלים בספרו שו”ת ברוך אומר חו”מ סימן ו’.
תביעת פיצויים מכוח חוקי המדינה
מכוח סברה זו ניתן ללמוד גם לנידון השאלה שלפנינו בתביעת פיצויים מערוץ תקשורת, או בנידונים דומים כגון בתביעת פיצויים מחברות סלולר, מפעלים, עיריות, מהמדינה וכדו’, או בתביעת פיצויים מרופאים או מקופות חולים על רשלנות רפואית וכדו’. שככל שאנו אומרים שקיבלו על עצמם אותם הגופים את הוראות החוק, ניתן לתבוע אותם תשלומים המגיעים לתובע על פי החוק אף כאשר אינם מגיעים לתובע מדין התורה.
כעין זה ראיתי שכתב הגאון הרב אשר וייס שליט”א גאב”ד דרכי הוראה, בנוגע לתביעת פיצויים מרופאים במקרה של רשלנות רפואית, שהעלה שניתן לתבוע פיצויים אף כאשר איננו חייב מדין תורה, היות וכך הם הוראות החוק לפיכך קופות החולים מתחייבות בחוזים כפי שיורו להם החוק ובתי המשפט. [כן ראיתי בספר דרכי הוראה ה’ צ”ט וגם ו’ קי”ב].
כן ראיתי גם בקובץ בית הלל במאמר שכתב הרב משה אליהו וינמן מבית ההוראה הישר והטוב במאמר שכותרתו תביעת פיצויים בערכאות, שהעלה שניתן לתבוע מעירייה פיצויים בערכאות, ואף כאשר הם מחייבים על פי החוק במקום שאין מגיע פיצויים על פי דין תורה. והביא שם שכן הורו הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ”ל וכן הורה הגאון הרב נפתלי נוסבוים שליט”א.
למרות האמור, אין לתבוע את אותם הגופים תחילה בבית משפט אלא יש לנסות לתבוע אותם תחילה בבית דין, ורק במידה ויסרבו לבוא לדון בבית דין, ניתן לתבוע אותם בבית משפט.
שהרי כתב הסמ”ע בסימן כ”ו סקי”א, דהא דאמרינן שכאשר כתב בפירוש שידון עמו בדין גוים מפני הזכות שיש לו בדיניהן יותר מבדין ישראל, צריך לדון עמו בדייני גוים אף במקום שיש דייני ישראל שיכולין לדונו ולהוציאו מידו. היינו דוקא במקום שיש איסור לדייני ישראל לדון בדיני גוים כגון להוציא מידו ממון שעבר עליו השמיטה וכיוצא בו, אבל במקום שאין איסור, ידונו דייני ישראל באותו זכות שיש לו לפני דייני גוים מאחר שקיבל עליו וחייב נפשו בזה.
