לגזום דשא וקטיפת פירות בשנת שמיטה

שאלה:

אנו מנסים לשמור אחר הלכות השמיטה כמיטב יכולתנו. אנחנו לא שותלים
שום יבול ולא גוזמים את הגידולים הרב-שנתיים שלנו. השאלה שיש לנו היא מה
עם ערוגות הפרחים ועשב הדשא. תודה מראש.

תשובה:

המיקל לכסח דשא במדשאה מכוסה בדשא מלא, אם מטרתו כדי לשמור על צורה נאה וגובה רצוי, יש לו ע”מ שיסמוך, ובפרט אם מבצע כיסוח גבוה.

אבל דשא ‘צעיר’ שלא הספיק להתפשט בכל השטח, או שיש בו קרחות, כיסוחו גורם בהכרח להתפשטות השורשים, ואסור לכסחו.

וקטיפת פרחי נוי בשביעית לצורך קישוט, מותרת, וכן מותר לאדם שאינו מומחה לחתוך ענפים מאילן לצורך סיכוך הסוכה, או להשתמש בהם לנוי הבית, וכן כשמפריעים לעוברים ושבים, ואפילו לחתכם על ידי כלי.

וכן ערוגות פרחים – שכוונתך לגזמם כדי לשמור על גובה רצוי, יש לצדד ולהקל, אבל אם כוונתך בכדי שיצמחו טוב יותר, אסור.

וכל זה אם מקום מושבך בארץ ישראל, אבל בחו”ל לא נוהג כלל דין שביתת קרקעות וכל מלאכות הקרקע מותרות.

מקורות:

כיסוח דשא בשביעת:

במשנה מסכת שביעית (פ”ב משנה י’) רבי שמעון אומר, אבל אין מכסחין. וכן פסק הרמב”ם (פ”א מהל’ שמיטה הלכה טו).

אולם כל זה כשכוונתו להצמיח, אבל כשכוונתו ליפות את הדשא, לא דמי לזימור ויש להקל. עי’ מנח”ש ח”א סי’ נא או’ ח’, ובמעדני ארץ פ”ה, ע”פ מומחים נתפרסם במדריך הרה”ר שביעית ע”ה, ספר השמיטה – טיקוצינסקי פ”ג ס”ב, אול”צ פ”א יא ובביאורים שם, משפטי ארץ עמ’ 91,  ילקו”י – שביעית עמ’ יז. שביתת השדה עמ’ תנג). וע”ע בשו”ת שבט הלוי ח”ב (סי’ רב) שדעת החזון איש זצוק”ל היתה להקל במקום פסידא.

קטיפת פרחי נוי וחיתוכם:

עי’ חזו”א (פי”ט ט”ו) ע”פ הר”מ (פ”א הי”ח, כ), אול”צ (פ”א ה”י, פ”ב הי”ב), שו”ת משנת יוסף ח”א (סי’ טז).