מקורות ונימוקים:
האיסור לישא אישה שניה אף בלא קיום יחסי אישות
הן אמנם פסק השו”ע אבן העזר סימן א’ סעיף י’, כי חרם דרבינו גרשום איננו נוהג בכל הארצות, ואף בארצות שנהגו בכך, רבינו גרשום עצמו לא החרים אלא עד סוף האלף החמישי, ולפיכך אין חרם דרבינו גרשום נוהג בזמננו.
ועיין עוד במה שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק ח’ אבן העזר סימן ב’ אות ג’, שאין להחמיר בחומרת רבינו גרשון בזמן הזה, שיש בכך מכשולות.
אולם מצד אחר ישנו איסור ברור בזמננו על נישואי אשה שניה, והוא כפי שפסק מרן השו”ע אבן העזר סימן א’ סעיף ט’, בזה”ל: נושא אדם כמה נשים, והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו. ומ”מ נתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מד’ נשים, כדי שיגיע לכל אחת עונה בחודש. ובמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה אחת, אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו.
מקור דברי השולחן ערוך הם דברי הריטב”א בפרק קמא דקידושין דף ז’. וטעם הדבר הוא, כי במקום שנהגו שלא לישא אשה נוספת על אשתו, נחשב הדבר כאילו התנו הבעל והאשה זה עם זה והתחייב לאשתו בעת נישואיהם שלא ישא אשה נוספת עליה. ועיין שם בבית שמואל ס”ק כ’.
לפיכך למעשה אין להתיר לישא אשה נוספת על אשתו כיום, אף בלא קיום יחסי אישות, ובלא להיכנס לנידון ההלכתי של איסור פילגש.
אכן, כיון שיסוד האיסור הוא ההתחייבות של הבעל לאשתו, לפיכך כתבו הפוסקים שבמידה והאשה מסכימה לבעלה לישא אשה נוספת על פניה, הדבר מותר. דכיון שהיא מוחלת על התחייבות הבעל כלפיה, התחייבותו כלפיה נמחלת.
איסור ייחוד פילגש לקיום יחסי אישות
בנוגע לנידון האם מותר לאדם לקחת פילגש דהיינו אשה המיוחדת לאדם לקיום יחסי אישות, נחלקו בכך כבר גדולי הראשונים, ולמרות שלדעת הראב”ד יש להתיר קיום יחסי אישות עם פילגש המיוחדת לכך, מ”מ דעת רוב ככל הראשונים, הרי”ף הרמב”ם המאירי הריב”ש ועוד לאסור. וכן כתבו גם גדולי האחרונים, כגון המהר”ם פדאווה הרדב”ז שו”ת בנימין זאב ועוד.
ולהלכה אף שהשו”ע לא התייחס לנידון זה, אולם הרמ”א בהגהתו לשו”ע אבן העזר סימן כ”ו סעיף א’ כתב בזה”ל: אם מייחד אליו אשה וטובלת אליו, יש אומרים שמותר והוא פלגש האמורה בתורה, ויש אומרים שהוא אסור, ולוקין על זה משום לא תהיה קדשה (דברים כג, יח).
לפיכך מי יעלה על ליבו להתיר ולהכריע בשאלה חמורה כזאת, שהוא ספק איסור תורה, ובפרט שרוב ככל הפוסקים, ראשונים גם אחרונים, נקטו לאיסור.
איסור ייחוד אשה לקיום יחסי אישות משום שבושה מלטבול
נוסף לכך, הרי לא מקובל היום לייחד פילגש לאשה מיוחדת וקבועה לאיש אחד באופן גלוי ומפורסם לכל, והיתר לייחוד אשה לקיום יחסי מין, בוודאי ייעשה בהסתר ולא בפרסום, ודבר יגרום לכך שחלילה יבואו לקיים יחסי אישות בלא שתלך האשה לטבול לנדתה, כיון שתתבייש לטבול כאשר איננה מפורסמת כנשואה או מיוחדת לאיש, ומטעם זה לבד יש לאסור את הדבר.
כפי שפסק מרן השו”ע באבן העזר סימן כ”ו סעיף א’ בזה”ל: אין האשה נחשבת אשת איש אלא על ידי קדושין שנתקדשה כראוי, אבל אם בא עליה דרך זנות, שלא לשם קדושין, אינו כלום. ואפילו בא עליה לשם אישות בינו לבינה, אינה נחשבת כאשתו, ואפילו אם ייחדה לו, אלא אדרבא כופין אותו להוציאה מביתו. וביאר הרמ”א דהיינו משום שבוודאי בושה היא מלטבול, ובא עליה בנדתה.
לסיכום
העולה מן האמור, כי מכל אלו הטעמים, אסור לאדם בהחלט לייחד אשה נוספת על אשתו לקיום יחסי מין, בין אם היא פילגש המפורסמת כמיוחדת לו, ובטח אם איננה מיוחדת ומזומנת לו לדבר זה. ואפילו רק לישא אישה שניה בלא קיום יחסי מין הדבר אסור, כאמור לעיל.
