מקורות ונימוקים:
רשאי אדם לישא כמה נשים שירצה כל זמן שיכול לדאוג לכל צרכיהן
בגמרא ביבמות דף ס”ה. איתא, אמר רבא נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו.
מדברי הגמרא מבואר שאין הגבלה על מספר הנשים שרשאי האדם לישא, אלא שעליו להיות מסוגל לפרנס אותם ולדאוג לכל מחסורם, גם מבחינת קיום מצוות עונה. ובריב”ש כתב שאם נשא יותר מכדי שיכול לעמוד בסיפוק נשותיו, אם רוצה אשתו הראשונה להתגרש חייב לגרשה.
אולם בגמ’ ביבמות מ”ד. איתא, דעצה טובה קמ”ל דלא ישא יותר מד’ נשים בכדי שיגיע לכל אחת עונה בחודש, משמע שאין עליו חיוב לגרש את אשתו הראשונה אף אם אינו יכול למיקם בסיפוקייהו, וצ”ע. על כל פנים מבואר שאין הגבלה מן הדין כמה נשים לישא, אלא עצה טובה היא שלא ישא יותר מכפי שיכול לפרנס ולדאוג למחסורן.
כן פסק השולחן ערוך להלכה אבן העזר סימן א’ סעיף ט’, נושא אדם כמה נשים, והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו. ומ”מ נתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מד’ נשים, כדי שיגיע לכל אחת עונה בחודש.
וכיון שטעם הא דאמרינן דאם אינו יכול למיקם בסיפוקייהו אינו רשאי לישא אשה נוספת הוא לטובת האשה, לכן כתבו הב”ש והח”מ שאם מוחלת לו אשתו על כך רשאי לישא נשים נוספות.
בזמננו אין אדם רשאי להתחתן עם יותר מאשה אחת
אולם הביא הבית יוסף לדברי הנמוק”י בשם הריטב”א שכתב, שבמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה אחת אינו רשאי לישא אשה אחרת, דאומדנא דמוכח הוא דאדעתא דהכי אינסבא ליה והו”ל כחמר שאינו רשאי ליעשות גמל.
מבואר בדבריו, שאף שמעיקר הדין מותר לשאת שתי נשים, הואיל וכיום המנהג פשוט שאין אדם נושא יותר מאשה אחת, כיון שהדבר אסור על פי חוק הביגמיה, לכן לא מצוי בכלל אדם שנשוי לכמה נשים. אם כן מתחילה שנישאו האיש והאשה זה לזה נישאו על דעת שלא ישא האיש אשה נוספת על אשתו, והוי כאילו התנו על כך והשתעבדו זה לזה על תנאי זה. משום כך אין רשאי האיש לעבור על זה ולישא אשה נוספת, כמו כן אין האשה יכולה לומר לבעלה אין רצוני לשמשך, תישא אשה אחרת, כי מתחילה השתעבדו זה לזה.
כן הביא השו”ע להלכה אבן העזר סימן א’ סעיף ט’ שבמקום שנהגו שלא לישא אלא אשה אחת, אינו רשאי לישא אשה אחרת על אשתו.
אמנם כיון שיסוד האיסור הוא השתעבדות האיש והאשה זה לזה לעניין שלא ישא אשה נוספת על אשתו, לפיכך כתב הח”מ שאם אשתו מוחלת לו ומסכימה לו לישא אשה אחרת, רשאי הוא לעשות כן אף במקום שנהגו שלא לישא יותר מאשה אחת.
חרם דרבינו גרשום שלא לישא שתי נשים
מלבד מה שכתבנו עד כה, ידוע הוא כי רבינו גרשום מאור הגולה החרים על הנושא אשה נוספת על אשתו, כפי שהביא הנמוק”י ביבמות דף י”ד: לדברי הריטב”א דכתב בשם התוס’ דרבינו גרשום החרים על הנושא אשה על אשתו, וחייבין לכוף על החרם שלו.
וכתב בהגהות מרדכי דטעם הגזירה הוא משום קטטה בעלמא ולא משום דררא דאיסורא, וכן משמע מדברי הרשב”א בתשובה. ובדרכ”מ לאבן העזר סימן א’ הביא לחרם דרבינו גרשום זה להלכה, אלא שכתב שבמקום ספק יש להקל בחרם זה, הואיל ואין טעם החרם משום איסור אלא משום תקנה למנוע קטטה.
מיהו הביא הב”י דכתב הרשב”א דלא התפשטה תקנתו בכל הארצות. והביא עוד הב”י דכתב המהרי”ק בשם הרשב”א דלא גזר רבינו גרשום אלא עד סוף האלף החמישי בלבד. כך שלדברי מרן השולחן ערוך אין מניעה כיום מצד חרם דרבינו גרשום לישא אשה נוספת.
אמנם הדרכי משה כתב דאף כי מן הדין, חרם דרבינו גרשום אינו נוהג האידנא, מיהו אנן נהיגנן במנהג זה שלא לישא אשה על אשתו אף האידנא.
לעניין הלכה, בשולחן ערוך הביא שרבינו גרשום שהחרים שלא לישא אשה על אשתו, וכתב השולחן ערוך שלא פשטה תקנתנו בכל הארצות ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי, כדברי הרשב”א הנז’. לכן הספרדים הנוהגים כדעת מרן השולחן ערוך אינם נוהגים בחרם זה, כפי שהעלה בארוכה מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק ה’ אבן העזר סימן א’, ועיין עוד בחלק ט’ אבן העזר סימן א’.
אולם הרמ”א כתב דמ”מ בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד ואין נושאין ב’ נשים וכופין בחרמות ונידויין למי שעבר ונשא ב’ נשים שיגרש את אחת מהן, וכן נוהגים האשכנזים. וביארו הח”מ והב”ש דהיינו דאת השניה חייב לגרש אלא דאם הראשונה תתרצה להתגרש סגי בהכי. וכתבו עוד שהיות וטעם המנהג הוא מדין חרד”ג, אף מחילת האשה לא תועיל להתיר איסור זה.
איסור לישא שתי נשים מצד השבועה שנשבעים תחת החופה
אף שלדעת השולחן ערוך אין חרם דרבינו גרשום לאסור נישואי שתי נשים, כפי שהתבאר, ואין המניעה אלא מצד השתעבדות האיש והאשה זה לזה בעת נישואיהם על פי המנהג.
מיהו הביא הב”י לדברי הרא”ש בתשובה דכתב ‘טוב לעשות תקנה בחרמות ונידויין על מי שישא אשה על אשתו’, וכן כתב להלכה בשולחן ערוך. משום דין זה נוהגים כיום רוב הספרדים להשביע את החתן תחת החופה שלא ישא אשה על אשתו.
אם כן, הדבר פשוט שחתן שנשבע תחת החופה שלא לישא אשה נוספת לאשתו, אסור הוא בדבר זה מצד השבועה.
לסיום אוסיף, כי כיום במדינת ישראל יש חוק האוסר לאדם לישא יותר מאשה אחת [חוק הביגמיה], לפיכך אין תשובתי אלא לעניין הלכה, ובפרט שהשאלה הגיע מחוץ לארץ, ואינני מכיר את חוקי כל ארצות חו”ל לעניין חוק זה.
