מקורות ונימוקים:
מתניתין בבא בתרא דף ד’: המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו, רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל.
כן פסק השו”ע להלכה חו”מ סימן קנ”ח סעיף ו’ בזה”ל: מי שהיה לו חורבה בין חורבות חבירו, ועמד חבירו וגדר רוח ראשונה ושנייה ושלישית, שנמצאת חורבה זו מג’ רוחותיה גדורה, אין מחייבין אותו ליתן מההוצאה כלום, שהרי לא הועיל לו והרי חורבתו פתוחה לר”ה כמו שהיתה. לפיכך אם גדר לו רוח רביעית, עד שנמצאת חורבתו מוקפת גדר, מגלגלים עליו את הכל ונותן חצי ההוצאה שהוציא זה בד’ רוחות, עד ד’ אמות.
עוד פסק השו”ע שם סעיף ז’, הא דמגלגלים עליו הכל, דוקא כשגדר הרביעית בבנין, לא שנא מקיף לא שנא ניקף. אבל אם גדר הרביעית בקנים, אינו נותן לו אלא דמי הקנים.
מן האמור למדים אנו כי במקרה בו בונה אדם מתחת למרפסת השכן שמעליו חדר בבניה קלה כגון פנלית וכדו’, איננו נדרש לשלם מחצית מעלות התקרה שבנה השכן העליון, אלא עבור עלות תקרה מבניה קלה, וזאת למרות שהעליון בנה תקרה מבטון. כפי שפסק השו”ע שכאשר הניקף גדר הרוח הרביעית בקנים, אינו נותן למקיף אלא דמי קנים עבור הרוחות שהקיף עבורו.
אכן בנידון השאלה שלפנינו השכן התחתון אף הוסיף ובנה תקרה לחדרו מפנלית, כך שלכאורה איננו משתמש כלל בתקרה שבנה עבורו השכן העליון, לפיכך לא ניתן לחייב את התחתון כלל לשלם לעליון. שהרי בדברי השו”ע הנ”ל מבואר שאף אם היה משתמש התחתון בתקרת העליון לא היה צריך לשלם לו יותר מתקרת פנלית, א”כ מתבקש שכאשר התחתון בנה לעצמו תקרה מפנלית מתחת לתקרת הבטון של העליון, [מטעמי נוחות כי תקרת המרפסת גבוהה וכדו’] לא ידרש התחתון לשלם לעליון כלל.
אמנם יש לעיין האם יש לחייב את התחתון מדין נהנה על מה שחסך לעצמו את הצורך באיטום תקרת הפנלית, או על הנאתו שנהנה מהבידוד שנגרם לו עקב מרפסת השכן שמעליו.
לעניין זה אציין את דברי הפתחי חושן בהלכות גניבה ואבידה פרק ח’ הערה כ”ב שכתב שם בזה”ל: ונראה במי שבנה בתוך ביתו או שבנה בית סמוך לכותל חבירו ונמצא חבירו נהנה מקור וחום בבנינו אין לחייבו כיון שעשה לצורך עצמו, ואפשר שאף אם נתכוון להשביח גם לחבירו אינו יכול לחייבו וכמ”ש להלן הערה נ”ו דכל שעושה לצורך עצמו אין לו דין יורד ויש לעיין בזה.
מדבריו מבואר דכל היכא דלא גילה התחתון דעתו דניחא ליה בבניית העליון, אין לחייב את התחתון מדין נהנה כאשר נהנה מבניית העליון מהחיסכון באיטום או מהבידוד, הואיל ולעצמו עשה זאת העליון.
אמנם לעניין האיטום אם העליון עשה איטום עבור התחתון שלא יהיה נזילות לתחתון, על התחתון לשלם לו עבור הנאה זו, אמנם בנידון שלפנינו הנאתו מועטת, שהרי בונה לעצמו תקרת מפנלית ורק חסך לאטום בין החיבורים בחומר איטום.
וכן הוא בדברי הרמ”א בהגהתו על השו”ע חו”מ סימן רס”ד סעיף ד’ שכתב בזה”ל: ואם נראה לב”ד שלא הוצרך להרבות בהוצאות בשבילו, דאפילו בשבילו לבדו היה צריך לכל הוצאות אלו, אינו חייב ליתן לו כלום, דזה נהנה וזה אינו חסר.
חשוב לציין כי לא בכל מקרה חיובי התחתון הם רק מדין נהנה, הואיל ופעמים כאשר בונה העליון את רצפת המרפסת מחצית בשטח חלל התחתון, הרי שהתחתון קונה את חצי התקרה עבורו מיד כאשר גלי דעתיה דניחא ליה, ולפיכך צריך לשלם עבור חצי מעלות הבניה אף אם זה יותר ממה שנהנה. אמנם אין זה עניין לנידון דידן דלא גלי דעתיה דניחא ליה כאמור, ואין חיובו אלא מדין נהנה בלבד.
