האם מותר לאכול לפני שמצביעים בקלפי

שאלה:

שלום הרב

חבר אמר לי שישנה בעיה לאכול לפני שהולכים לקלפי להצביע

האם זה נכון מצד ההלכה?

תשובה:

שלום וברכה

צדקו דבריך, הואיל וההליכה לקלפי להצביע כהוראות רבותינו, הינה מצוות עשה מדאורייתא של “ועשית ככל אשר יורוך” לשמוע לקול גדולי הדור רבותינו שליט”א ולשמוע לקול מרן גאון עוזנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל ומרן הכהן הגדול רבינו חכם שלום הכהן זצ”ל.

לפיכך אסור לאכול לפני קיום מצווה זו, כשם שאסור לאכול לפני מצוות תקיעת שופר בראש השנה, ולפני מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות.

איסור האכילה מתחיל חצי שעה קודם זמן פתיחת הקלפיות, אמנם לפני זמן זה רשאי להתחיל לאכול, ואינו צריך להפסיק אלא בהגיע זמן פתיחת הקלפיות.

כמו כן, במידה והנך יודע בוודאות, שיזכירו לך להצביע, או לחילופין במידה והנך מעמיד שומר מיוחד לכך שיזכיר לך להצביע, הנך רשאי לאכול לפני ההצבעה.

חשוב לדעת, שלמרות שישנו איסור אכילה קודם ההצבעה בקלפי, אין האיסור אמור אלא לגבי אכילת פת יותר משיעור כביצה. אמנם טעימה מותרת.

לפיכך מותר לאכול פירות או שאר דברים שאינם פת, וכמו כן מותר לשתות כל משקה קודם קיום המצווה. הואיל ואין אלו נקראים אכילה של ממש אלא טעימה, וטעימה קודם קיום המצווה מותרת. בנוגע לאכילת מזונות, יש להקפיד שלא להגיע לשיעור קביעות סעודה שהוא ג’ ביצים, שהוא כ – 204 גרם.

מקורות ונימוקים:

ההצבעה בקלפי היא מצוות עשה דאורייתא – ועשית ככל אשר יורוך

בספר דברים פרק י”ז פסוקים ח – י”ג, ציוותה התורה “ועשית ככל אשר יורוך – לא תסור מן הדבר אשר יאמרו לך ימין או שמאל”.

מכאן למדים אנו כי מצווה מן התורה היא, לשמוע בקול דברי החכמים, עד כדי כך, ששואלת הגמרא בפרק במה מדליקין, כיצד מברכים אנו אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על הדלקת נר חנוכה, והרי הקב”ה לא ציוונו בתורתו על מצווה זו? ומשיבה הגמרא ציוונו בפסוק “לא תסור”. כלומר שבפסוק זה ציווה הקב”ה את עמו ישראל לשמוע לקול החכמים, לכל מה שיחדשו חכמי הדורות בדורות שלאחר מתן התורה.

למרות שעיקר הציווי מתייחס לחובת הציות ההלכתית להכרעת חכמי הסנהדרין אשר בבית הדין הגדול שבבית המקדש בירושלים. כתבו הפוסקים שבכלל חובה זו, הוא הציות בכל דור ודור לגדולי הדור וחכמיו. כפי שאמרו חז”ל יפתח בדורו כשמואל בדורו.

כפי שכתב בספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצ”ה, בביאור מצווה זו בזה”ל: ונוהגת מצוה זו בזמן שבית דין הגדול בירושלם בזכרים ונקבות, שהכל מצווין לעשות כל אשר יורו.

ובכלל המצוה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו, וכמו שדרשו זכרונם לברכה [ראש השנה כ”ה ע”ב] ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, יפתח בדורו כשמואל בדורו, כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו.

ועובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה בכל אשר יורו מבטל עשה זה. וענשו גדול מאד שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת בו, ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת.

והיות וכל גדולי הדור הורו לנו במפורש בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים ללכת ולהצביע, לקדש שם שמים. כפי ששמענו באזננו מפי מרן גאון עוזנו רבינו עובדיה יוסף זצ”ל ומרן הכהן הגדול חכם שלום הכהן זצ”ל, לפיכך בלי ספק ההליכה לקלפי וההצבעה כפי אשר הורו לנו רבותינו הינה קיום מצוות עשה – ועשית ככל אשר יורוך.

איסור לאכול קודם קיום המצווה

מתני’ סוכה דף ל”ח. מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב ליטול לכשיכנס לביתו יטול על שלחנו לא נטל שחרית יטול בין הערבים שכל היום כשר ללולב.

מכאן למדה הגמרא שם, שאם הזדמן לאדם לולב באמצע הסעודה, חייב הוא להפסיק את הסעודה וליטול את הלולב, ומכ”ש שאין לו לאדם לאכול קודם קיום המצווה.

כן פסק השולחן ערוך, אורח חיים סימן תרנ”ב סעיף ב’ בזה”ל:

אסור לאכול קודם שיטול הלולב, ואם שכח ואכל ונזכר על שלחנו ביום הראשון, שהוא מן התורה, יפסיק, אפי’ יש שהות ביום ליטלו אחר שיאכל. ומיום ראשון ואילך, אם יש שהות ביום לא יפסיק, ואם לאו, יפסיק. הגה: ואם התחיל לאכול יותר מחצי שעה קודם שהגיע זמן חיובו, אפי’ ביום ראשון א”צ להפסיק בדאיכא שהות ביום.

ועיין עוד בשולחן ערוך או”ח סימן רל”ב סעיף ב’ לעניין איסור אכילה קודם תפילת המנחה.

טעימת דבר מאכל או שתייה מותרת קודם קיום המצווה

למרות האמור באיסור אכילה קודם קיום המצווה, טעימה מותרת.

כפי המבואר בגמרא בברכות דף כ”ח: אמר רב הונא אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המוספין. אולם מסקנת הגמרא היא: ולית הלכתא לא כרב הונא ולא כרבי יהושע בן לוי כרב הונא הא דאמרן כרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה.

כן פסק השו”ע להלכה או”ח סימן תרל”ב סעיף ג’ בזה”ל: והא דאסור לאכול סעודה קטנה, היינו כשקובע לסעודה; אבל לטעום, דהיינו אכילת פירות, מותר. והוא הדין לאכול פת כביצה כדרך שאדם אוכל, בלא קבע, מותר.

לעניין אכילת מזונות, נחלקו הפוסקים, יש האומרים שגם פת הבאה בכיסנין אין לאכול יותר משיעור כביצה, ויש האומרים שמותר לאכול יותר מכביצה ובלבד שלא להגיע לשיעור קביעות סעודה כלומר ג’ ביצים. והעיקר להקל בזה שלא לאסור אלא פת של ממש משיעור כביצה ואילך, ופת הבאה בכיסנין משיעור קביעות סעודה. עיין במשנה ברורה או”ח סימן רל”ב ס”ק ל”ד בשם הדברי חיים.