חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

שלום כבוד הרב
שמעתי מאדם אחר הבדלה במוצאי החג, וכיוון שהוא הסתפק מה לומר, בירך על הגפן ובברכת המבדיל אמר רק את ההתחלה והסוף. (ברוך אתה ה’ המבדיל בין קודש לחול, ברוך אתה ה’ המבדיל בין קודש לחול.)
האם יצאתי בכך? או לחזור ולהבדיל שוב?

 

תשובה:

כיון שנאמרה בברכת ההבדלה בפתיחת הברכה נוסח המבדיל בין קודש לחול וגם חתימת הברכה נאמרה כדין, המבדיל יצא ידי חובת הבדלה וגם אתה יצאת ידי חובת ההבדלה.
הואיל ונוסח ג’ ההבדלות הנוספות בין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, מעיקר הדין אינם לעיכובא.

בברכת מועדים לשמחה
הרב דוד אוחיון.

 
מקורות ונימוקים:
בגמרא בפסחים דף ק”ג: איתא, פתח ואמר המבדיל בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אמר ליה למה לך כולי האי, והאמר רב יהודה אמר רב המבדיל בין קודש לחול זו היא הבדלתו של רבי יהודה הנשיא. אמר ליה אנא כהא סבירא לי דאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף על שבע.

מבואר כי לדעת רבי יהודה הנשיא ההבדלה היא רק המבדיל בין קודש לחול, בלא תוספת שלשת ההבדלות, אולם לדעת רבי אלעזר בשם רבי אושעיא יש צורך בהזכרת ג’ הבדלות לפחות.

 

לעניין הלכה הרי”ף הביא רק את נוסח הברכה של רבי יהודה הנשיא, דהיינו המבדיל בין קודש לחול. אולם הטור והרמב”ם כתבו את נוסח הברכה כדברי רבי אלעזר בשם רבי אושעיא. ז”ל הרמב”ם בהלכות שבת פרק כ”ט הלכה ג’: וזה הוא נוסח ההבדלה, ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לגוים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה ברוך אתה ה’ המבדיל בין קדש לחול.

כך גם כתב הטור בסימן רצ”ט בזה”ל: נוסח הבדלה ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה, ברוך אתה ה’ המבדיל בין קודש לחול.

אלא שמרן השולחן ערוך ונושאי כליו השמיטו את כל נוסח הברכה.

לפיכך הסתפקו הפוסקים, האם תוספת ג’ ההבדלות שהוזכרה בנוסח הברכה כפי שכתבו הטור והרמב”ם היא לעיכובא או שאיננה לעיכובא.

עיין בזה בספר פסקי תשובות סימן רצ”ו ס”ק ד’ שם כתב לעניין הלכה להסתפק האם נוסח כל ג’ ההבדלות הוא לעיכובא, ולכן כתב שמי שדילג על ההבדלות שבנוסח הברכה, כדאי שישמע מאדם אחר הבדלה אחרת כדין, על מנת לצאת ידי חובה לכו”ע.

 

אכן כאשר מדובר לעניין דיעבד שכבר עבר זמן ולא ניתן למצוא בקלות מישהו שיוציא אותך ידי חובה, ניתן לסמוך על הפוסקים דס”ל שתוספת ג’ ההבדלות אינן לעיכובא, והואיל וכפי שציין השואל בשאלתו, האדם האחר ממנו שמע את ההבדלה לא רק פתח את הברכה וסיימה, אלא אף אמר את ההבדלה הראשונה, כלומר אמר ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול. לפיכך בנידון זה יצא ידי חובה.

כפי שהעלה בספר מאור השבת חלק ד’ מכתבי הגר”י פישר זצ”ל, וכפי שהביא שם משמיה דמרן הגרי”ש אליישיב זצ”ל. כפי שהעלה גם בשו”ת הר צבי חלק א’ סימן קס”ט שהואיל והרי”ף נקט את נוסח ההבדלה של רבי יהודה הנשיא, די בהזכרת המבדיל בין קודש לחול, ותוספת ג’ ההבדלות אינן לעיכובא. וכן ראיתי גם בספר קובץ הלכות, מפסקי הגאון רבי שמואל קמינצקי זצ”ל, פרק עשרים ואחד סעיף ד’, שכתב במפורש שאם השמיט את ג’ ההבדלות, ככל שאמר המבדיל בין קודש לחול יצא ידי חובה, ועיין שם בהערה למטה שהביא שכן פסק הגר”ח קנייבסקי זצ”ל. והיינו דלא כפי שמצדד בספר דברי מלכיאל חלק א’ סימן ד’ שנוטה לומר שכל ג’ ההבדלות הן לעיכובא.

שאלה:

שלום כבוד הרב

שמעתי מאדם אחר הבדלה במוצאי החג, וכיוון שהוא הסתפק מה לומר, בירך על הגפן ובברכת המבדיל אמר רק את ההתחלה והסוף. (ברוך אתה ה’ המבדיל בין קודש לחול, ברוך אתה ה’ המבדיל בין קודש לחול.)
האם יצאתי בכך? או לחזור ולהבדיל שוב?

 

תשובה:

כיון שנאמרה בברכת ההבדלה בפתיחת הברכה נוסח המבדיל בין קודש לחול וגם חתימת הברכה נאמרה כדין, המבדיל יצא ידי חובת הבדלה וגם אתה יצאת ידי חובת ההבדלה.

הואיל ונוסח ג’ ההבדלות הנוספות בין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, מעיקר הדין אינם לעיכובא.

בברכת מועדים לשמחה

הרב דוד אוחיון.

 

מקורות ונימוקים:

בגמרא בפסחים דף ק”ג: איתא, פתח ואמר המבדיל בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אמר ליה למה לך כולי האי, והאמר רב יהודה אמר רב המבדיל בין קודש לחול זו היא הבדלתו של רבי יהודה הנשיא. אמר ליה אנא כהא סבירא לי דאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף על שבע.

מבואר כי לדעת רבי יהודה הנשיא ההבדלה היא רק המבדיל בין קודש לחול, בלא תוספת שלשת ההבדלות, אולם לדעת רבי אלעזר בשם רבי אושעיא יש צורך בהזכרת ג’ הבדלות לפחות.

 

לעניין הלכה הרי”ף הביא רק את נוסח הברכה של רבי יהודה הנשיא, דהיינו המבדיל בין קודש לחול. אולם הטור והרמב”ם כתבו את נוסח הברכה כדברי רבי אלעזר בשם רבי אושעיא. ז”ל הרמב”ם בהלכות שבת פרק כ”ט הלכה ג’: וזה הוא נוסח ההבדלה, ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לגוים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה ברוך אתה ה’ המבדיל בין קדש לחול.

כך גם כתב הטור בסימן רצ”ט בזה”ל: נוסח הבדלה ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה, ברוך אתה ה’ המבדיל בין קודש לחול.

אלא שמרן השולחן ערוך ונושאי כליו השמיטו את כל נוסח הברכה.

לפיכך הסתפקו הפוסקים, האם תוספת ג’ ההבדלות שהוזכרה בנוסח הברכה כפי שכתבו הטור והרמב”ם היא לעיכובא או שאיננה לעיכובא.

עיין בזה בספר פסקי תשובות סימן רצ”ו ס”ק ד’ שם כתב לעניין הלכה להסתפק האם נוסח כל ג’ ההבדלות הוא לעיכובא, ולכן כתב שמי שדילג על ההבדלות שבנוסח הברכה, כדאי שישמע מאדם אחר הבדלה אחרת כדין, על מנת לצאת ידי חובה לכו”ע.

 

אכן כאשר מדובר לעניין דיעבד שכבר עבר זמן ולא ניתן למצוא בקלות מישהו שיוציא אותך ידי חובה, ניתן לסמוך על הפוסקים דס”ל שתוספת ג’ ההבדלות אינן לעיכובא, והואיל וכפי שציין השואל בשאלתו, האדם האחר ממנו שמע את ההבדלה לא רק פתח את הברכה וסיימה, אלא אף אמר את ההבדלה הראשונה, כלומר אמר ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול. לפיכך בנידון זה יצא ידי חובה.

כפי שהעלה בספר מאור השבת חלק ד’ מכתבי הגר”י פישר זצ”ל, וכפי שהביא שם משמיה דמרן הגרי”ש אליישיב זצ”ל. כפי שהעלה גם בשו”ת הר צבי חלק א’ סימן קס”ט שהואיל והרי”ף נקט את נוסח ההבדלה של רבי יהודה הנשיא, די בהזכרת המבדיל בין קודש לחול, ותוספת ג’ ההבדלות אינן לעיכובא. וכן ראיתי גם בספר קובץ הלכות, מפסקי הגאון רבי שמואל קמינצקי זצ”ל, פרק עשרים ואחד סעיף ד’, שכתב במפורש שאם השמיט את ג’ ההבדלות, ככל שאמר המבדיל בין קודש לחול יצא ידי חובה, ועיין שם בהערה למטה שהביא שכן פסק הגר”ח קנייבסקי זצ”ל. והיינו דלא כפי שמצדד בספר דברי מלכיאל חלק א’ סימן ד’ שנוטה לומר שכל ג’ ההבדלות הן לעיכובא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש