חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב מאיר פנחסי - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: צרפת

שאלה:

בס”ד

שאלה

האם מותר לגרד בשרו בשבת למי שיש לו עור יבש, וחולה אקזמה    eczema,  שפס”ר שיוריד מבשרו ?

ונבאר את עיקר השאלה. האם אפשר לצרף את שי’ התוס’ שבת צד: דהכא ודאי שהוא משאצ”ל, וא”כ הויא רק שאלה של רבנן, או דודאי מרן השו”ע ס”ל כהריב”ש (סי’ שצד), וכדברי הביאור הלכה (סי’ שמ סעי’ א) שבהכרח לפרש שדעת מרן כהריב”ש? [והיינו דמצי’ למימר דמה שהביא מרן לאסור בלשון חיוב, אינו אלא מחמת שהעתיק לשון הרמב”ם וכדרכו בכמה דוכתי, ולעולם לא ס”ל דהויא דאורייתא, מטעמא דהריב”ש. ובפרט דלהרמב”ם ל”צ לומר כהריב”ש, דהוא ס”ל דחייב כרבי יהודה.]

האם לדמות את זה ליבלת יבשה, ומכיון שמגרד בידו הרי זה בשינוי ומותר? ואפשר דקיל טפי שהרי עומד ליפול, ואין בו חיות כלל, וכמו כן לעניין קליפי עור של שיזוף? (ובפרט לשיטת הרמב”ם דאף בליחה אינו אלא איסור דרבנן. וא”כ נצרף את שיטתו, לומר שגם אם נחשוש שיתלוש קליפים שעדיין חיים, מ”מ אינו אלא ספק בדרבנן.)

[שו”ר שדן בזה בספר תורת המלאכות מלאכת גוזז אות יט, ובמילואים שם. ונראה דהחמיר טפי לפי האשכנזים, אבל שאלתי לדידן, דאולי הוי פס”ר בדרבנן. דהא אין הגירוד שלו הוא ‘קליפת עור’, אלא רק גירוד במקום שמגרד לו, וממילא נופלים לו קילופים].

תשובה:

תשובה

לענ”ד יש להתיר אפילו היכא דהוי פס”ר שיגזזו קילופי העור, מכיון דהוי מלאכה שאינה  צריכה לגופה בדרבנן במקום צער שהתירו הפוסקים.

נימוקים וביאורים

בנד”ד הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, דהא אינו צריך לגזיזת העור כלל, ואפי’ להריב”ש (סי’ שצד) הסובר דבגזיזה חייב אפילו כשאינו צריך לגוף השיער וכפי שציינת יפה בתשובתך, התם היינו טעמא משום שבמשכן לא היו צריכים את הגזיזה אלא לצורך ייפוי העור, והעור מתייפה על ידי הסרת השערות לפיכך חשיב משלצ”ג. אבל אם תלישת השער אינה לצורך תיקון העור, כגון, שמסיר את העור לצורך שחיטה, אף להריב”ש חשיב מלאכה שאינה צריכה לגופה, וכמ”ש להדיא הביה”ל (סי’ שמ ד”ה וחייב).

וגם כאן כל הואיל וכל מטרתו וכוונתו היא להסיר מעליו את צער הגירוד ואין כל תיקון לעור בתלישת קילופי העור הללו, ואדרבה הוי מקלקל בעור, א”כ לכל הדעות הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה בדרבנן, ובמקום צער גירוד הטורד ממנוחתו, יש להקל. וכשם שהתירו לצוד פרעוש הנמצא ע”ג בשרו ועוקצו וכמבואר בשו”ע (סי’ שטז סעיף ט’), והטעם מבואר במ”ב (שם ס”ק לז) משום דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה באיסור דרבנן (דאין במינו ניצוד). וכן מבואר בשו”ע (סימן של סעיף ח’), ובביה”ל (סי’ שכח ד”ה כדי), ובמ”ב (סי’ שכח ס”ק צו). ומיניה נמי לנד”ד.

מה גם דהוי הסרה ביד, דחשיב שינוי וכמבואר בשו”ע (סי’ שכח סעי’ לא) גבי ציצין שפירשו רובן, דשרי להסירן בידו, וביאר במ”ב (ס”ק לא) דבמקום צער לא גזרו כהאי גוונא שהוא ביד דהוי שינוי. וא”כ הוי פס”ר בתרי דרבנן שיש להקל וכמ”ש השער הציון (סי’ שטז ס”ק יח). ועוד יש לצרף מ”ש כת”ר גבי קילופי עור יבש, אבל גם בלא”ה יש להתיר לענ”ד.

וע”ע במ”ש מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל בספרו הליכות עולם ח”ד (הל’ צידה), אלא שסיים, שטוב להיזהר בזה. אולם שם לא צירף מרן ז”ל את הענין של צער, וכבר נתבאר דבמקום צער, יש להתיר לכתחילה וכמ”ש בשו”ע גבי פרעוש.

וע”ע בהליכות עולם (ש”ש פרשת כי תשא אות יד) מה שהעיר ע”ד הבא”ח, וקחנו לכאן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

גזל שינה

נימוקים ומקורות בשו”ת שבט הלוי (ח”ז סימן רכד) כתב לענין המושג “גזל שינה”, שגזל שייך רק בגוזל חפץ, שהגזלן ישתמש

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש