מקורות ונימוקים
בילקוט שמעוני (רות פרק ג’) אמר ריש לקיש, לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן לברכו, שהרי רות בת ארבעים שנה היתה ולא נפקדה, ומכיון שהתפלל עליה אותו צדיק נפקדה, שנאמר “ברוכה את לה בתי”. עכ”ל.
ואין בזה איסור שאילת שלום הנז’ בגמרא ובשו”ע (אהע”ז סי’ כא סעיף ו’) דלשונות אלו אינם של חיבה אלא ברכה, ולא אסרו בזה חז”ל, וכן העלה בספר עזר מקודש (שם). וכן כתב מרן החזו”ע – אבלות ח”ב לענין שלום הנאסר באבל, דשרי לברכו ברכת מזל טוב וכיוצ”ב שאינו בכלל שאילת שלום, ומיניה נמי לנד”ד.