מקורות ונימוקים:
כניסה לבריכה בשבת
פסק השולחן ערוך או”ח סימן של”ט סעיף ב’ אין שטין על פני המים אפילו בברכה שבחצר מפני שכשהמים נעקרים ויוצאים חוץ לברכה דמי לנהר, ואם יש לה שפה סביב מותר, דכיון דאפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם הוי ליה ככלי וליכא למגזר ביה שמא יעשה חבית של שייטין.
מבואר בדברי השולחן ערוך הללו שני סיבות לאיסור להיכנס לבריכה בשבת, האחת משום החשש שמכוח הכניסה לבריכה והשימוש בה יצאו מים מתוך הבריכה החוצה. השנית משום הגזירה שמא יעשה הרוחץ בבריכה חבית של שייטין שבאמצעותה ישוט בבריכה.
אכן שתי סיבות אלו אינם שייכות בבריכה של ימינו שיש לה שפה סביב המחזירה את המים, ובפרט שגם אם יצאו המים הרי ישארו ברשות היחיד, אין חשש להוצאת המים. כמו כן כיון שהבריכות של ימינו נחשבות ככלי, לא גזרו בהם חז”ל שמא יעשה חבית של שייטין.
למרות זאת, יש לאסור את הכניסה לבריכה בשבת מסיבות אחרות:
ראשית, הואיל וחוששים לאיסור סחיטה בשבת, כפי שמבואר בדברי המשנה ברורה בסימן שכ”ו ס”ק כ”א שכתב בזה”ל: כתבו הפוסקים דנהגו שלא לרחוץ כלל בנהר או במקווה, דמצוי לבוא לידי סחיטת שער ועוד כמה טעמים, עכ”ל.
שנית, כפי שכתבתי בגוף התשובה הואיל והבריכות המצויות בבתי המלון כיום, הן מחוממות, ופעמים רבות עושים לשם כך פעולות בשבת עצמה, ואסור ליהנות מחילול שבת.
כמו כן הרחיצה במלתחות שבבתי המלון, אסורה, כאשר המים מחוממים באמצעות יונקרס או בויילר חשמלי, ושלא על ידי השמש בלבד.
גם כאשר המים מחוממים על ידי השמש בלבד, יש מקום לומר שהרחיצה במלתחות הבריכה נחשבות לרחיצה בבית המרחץ שאסור חז”ל, כפי שמבואר בשולחן ערוך או”ח סימן שכ”ו סעיף א’ שכתב בזה”ל, אסור לרחוץ כל גופו אפילו כל אבר ואבר לבד, אפילו במים שהוחמו מערב שבת, ע”כ. טעם האיסור הוא גזירה שמא יבואו על ידי זה לחמם מים בשבת.
ועיין בזה עוד בספר ילקוט יוסף שבת חלק ב’ עמוד ז’, וכן בשבת ה’ סימן של”ט שכתב בקצרה כך: ולעניין רחיצה בבריכה שבזמנינו הנמצאת תחת תקרה וברשות היחיד, מסקנת הדברים כפי המבואר באחרונים, שכבר נהגו שלא להתרחץ בים או בבריכה בשבת, אף מבלי לשחות, דיש בזה משום פריצת גדרי השבת ושאר חששות. וכן מבואר בחיי אדם (כלל מד סעיף כ’), ובשו”ת ישכיל עבדי ח”ו (סי’ א’), ובשו”ת מנחת יצחק חלק ו’ (סימן לב), ובשו”ת באר משה חלק ג’ (סימן נו), ובשו”ת ישועת משה חלק ג’ (סימן לה).
הנאה בשבת מההופעות והמוזיקה בלובי בית המלון
לעניין השאלה האם מותר ליהנות מהופעות או ממוזיקה הפועלת בלובי בית המלון בשבת, יש לאסור ליהנות מכל פעולה שנעשתה בחילול שבת.
הואיל ופסק השולחן ערוך או”ח סימן שי”ח סעיף א’ שיש איסור ליהנות מבישול שנעשה בשבת, בין במזיד בין בשוגג.
ואף אם עושי המלאכה הינם גויים ואין במלאכתם חילול שבת, יש לאסור הואיל, ועשיית המלאכה נעשתה עבור אורחי המלון היהודים. ופסק השולחן ערוך או”ח סימן שכ”ב כי כל מלאכה שעושה הגוי לשם ישראל אסור לישראל ליהנות ממנה.
למרות שבבתי המלון הפעלת המוזיקה וההופעות אינם נעשים לשם אורח ספציפי, ומפעילי המוזיקה אף אינם מכירים את רוב האורחים. כבר כתב השולחן ערוך שם בסעיף י”ב בזה”ל:
אף על פי שאינו מכירו [כלומר אין הגוי מכיר את היהודי שנהנה מן המלאכה], אם אומר בפירוש שלצורך ישראל הוא עושה, או אפילו אם אינו אומר כן, אם מעשיו מוכיחים שלצורך ישראל עושה, כגון שהדליק נר בבית שישראל בו והלך לו הא”י, אסור.
